למה נרות, מוזיקה או יין כנראה לא ישפרו לך את חיי המין

כולנו היינו שם. בין אם זאת תקופה קצרה או כמה עשרות שנים. לפעמים אין חשק, יום אחרי יום אחרי יום. ואם שמים לב לזה ואפילו מעיזים לשנות, הדרך הכי מוכרת (תכלס, זה מה שמופיע בסרטים) תכיל משהו מהאופציות הבאות: תחתונים סקסיים, כמה נרות ריחניים, לשים מוזיקה רומנטית או לשתות קצת יין.

ולמי שסובלת מחשק מיני נמוך (אם בכלל קיים), הפתרונות האלה לא ממש מועילים, בטח שלא לטווח הארוך.

ובחיפוש אחר פתרון קצת יותר הגיוני, רציתי לספר לך הפעם על מנגנון השליטה הכפול – The Dual Control Model ואיך הוא שולט ביכולת הגירוי ובחשק המיני שלך. בסופו של דבר תצאי עם עצה סופר פרקטית, מכיוון קצת שונה ממה שמוכר ורווח בחוץ, להתמודדות עם העניין.

מנגנון הגז והברקס

בסוף שנות ה-90, שני חוקרים ממכון קנזי שבארה"ב, ניסחו ותיארו את המנגנון שעומד מאחורי גירוי מיני, כלומר מה ששולט על איך ומתי אנחנו מגיבים לכל מיני גירויים מיניים.

מתברר, שאותה מערכת עצבית ששולטת על התגובה שלנו בכל מיני מצבים שלא קשורים למין, בין אם זה בעת חירום או לחץ ובין אם לא, דומה במנגנון שלה לאיך שאנחנו מגיבים לגירויים מיניים.

מדובר בשילוב של תהליכים מעכבים ותהליכים מעוררים. ובמילים אחרות, מדובר במערכת של גז (האצה) ושל ברקס.

מערכת הגז היא המערכת שמגיבה לכל דבר שהוא רלוונטי מינית. זה יכול להיות דברים שאת רואה, שומעת, מריחה, טועמת, נוגעת, או מדמיינת. בכל פעם שיש גירוי לאחד החושים או למוח, המערכת שולחת אותות לגוף ואומרת: turn on.

ומנגד, יש את המערכת המעכבת, מערכת ברקס, שמגיבה לכל אותם סוגים של גירויים, שיכולים להוות סכנה פוטנציאלית, ושולחת מסרים של turn off.

תהליך הגירוי המיני מחייב לחיצה על הגז, יחד עם הורדת הרגל מהברקס (כמו נסיעה ברכב)

למרות שהפוקוס הרווח הוא לשים דגש על הגז (כלומר, להגביר גירויים, דומים למה שציינתי בתחילת הפוסט), המחקרים מראים שהדבר שיעשה הכי הרבה הבדל באתגרים הקשורים לגירוי, הוא דווקא להוריד את הרגל מהברקס. רוצה לומר, לגרות פחות את הברקס.

אז מה לוחץ לי על הברקס?

שאלה מצוינת. רשמתי פה אוסף של דברים שעלולים ללחוץ לך על הברקס. מוזמנת להעיף מבט ולראות מה רלוונטי לברקס שלך. כל אחת היא שונה, אז מה שלוחץ על הברקס שלך, הוא לא בהכרח מה שלוחץ על הברקס של חברה שלך. ומה שלוחץ על הברקס שלה, יכול שלא לדגדג אפילו את הברקס שלך.

  • לחץ (ברקס מאד פופולרי): לחץ בלימודים/עבודה, לחץ בגלל אירוע חד פעמי או תקופה
  • סכנה להידבקות במחלת מין, מין לא מוגן
  • פחד מהריון לא רצוי, יחסים ללא אמצעי הגנה
  • השלכות חברתיות (מישהי ששוכבת עם יותר מ-X גברים היא…, מה יגידו עלי?)
  • ריח גוף לא נעים (שלי, שלו)
  • לא הורדתי שיער, השמנתי, או איך אני נראית כשאני ערומה
  • קר לי ברגליים
  • מישהו יכנס בדלת
  • צריכה לקום מחר מוקדם
  • יש כלים בכיור
  • דאגות בנוגע לאי הגעה לאורגזמה (גם נפוץ!)
  • חוסר בשעות שינה
  • עניינים הקשורים לאמון בפרטנר, ריבים לא סגורים
  • טראומה מהעבר
  • תחושה שאת מחויבת לשכב

מכיוון שזה כל כך אינדיבידואלי, הרשימה הזאת היא כללית מאד וגם חלקית מאד. אז נסי לראות, האם זה עורר בך משהו, כלומר האם מתוך הרשימה קלטת ברקס שלך, שלא מופיע פה? מעולה (ונורמלי!)

שווה להסתכל גם על מה שיכול לגרות לך את הגז

  • הדרך שבה הפרטנר נראה או מריח
  • תחושה ומגע נעים באיבר המין
  • לראות או לשמוע אחרים מקיימים יחסים
  • תחושת קרבה, אמון או אהבה לפרטנר
  • חדשנות (תנוחה חדשה, מיקום חדש, בגדים, אביזרים)
  • רומן חדש, אהבה חדשה, בן זוג חדש (מממ.. זאת לא המלצה להחליף בן זוג…)

בהתמודדות עם חשק נמוך, שווה להסתכל ולשאול את עצמך את שתי השאלות: מה לוחץ לך על הגז ומה לוחץ לך על הברקס. יכול להיות שהתשובה לשאלות הייתה כבר ידועה לך, אז הפעם שימי לב, האם התמודדת רק על ידי לחיצה חזקה יותר על הגז? האם יש משהו שאפשר להוריד מהברקס?

אני יודעת שאצלי, רק הגילוי שיש לי ברקס, שיש לזה שם, והכרה, ושאני לא לבד בסיפור, מאד תרם לבטחון העצמי, מה שאפשר לחשק לחזור. ויש גם את הדברים הקטנים, כמו למשל, לשחרר את המחשבה של כמה זמן זה לוקח, לדאוג לכיור ריק או בית מסודר, או פשוט לגרוב גרביים שלא יהיה לי קר ברגליים… כל אלו הורידו טרדות בראש ואיפשרו לי להתמסר ולהנות הרבה הרבה יותר.

אז מה איתך? איזה ברקס (או ברקסים) היה לחוץ אצלך? ומה בחרת לשחרר? אשמח לשמוע, כתבי לי בתגובות.

עד לפעם הבאה,

אפרת

נ.ב-ים:

* השתדלתי לומר פרטנר ולא בן זוג, כי סקס זאת פעולה מינית שאפשר לעשות עם כל אחד.. פה לא קתולים.

* אם שמת לב שהברקס שלך לחוץ חזק כתוצאה מפגיעה מינית או טראומה אחרת (זה בסדר!!!), ממליצה בחום לפנות לטיפול מתאים. מגיע לך לקבל תמיכה אמיתית (לגרוב גרביים כנראה לא יעזור)

* רלוונטי לכל הפוסטים, ובמיוחד לזה, פרטנר יכול להיות פרטנרית, פרטנרים, פרטנריות וכל שילוב אפשרי שעושה לך טוב.

מוזמנת להמשיך לעקוב:

רוצה לקבל עדכון כשיוצא פוסט חדש?

מוזמנת להכניס פרטים ותקבלי עדכונים על פוסטים חדשים,
המלצות קריאה, ומפגשים שווים שאני מארגנת.

11 תגובות

  1. בהחלט נקודה מצוינת למחשבה. וגם בתור פרטנר – להיות ער לברקסים שאולי יש לבת הזוג ולנסות להוריד אותם

  2. אפרת תודה! פוסט מעולה וחשוב. אופן הכתיבה שלך נותן לקוראות/ים לגיטימציה להרגיש בסדר עם עצמנו, עם התחושות, העכבות והרגשות. שזה תכלס הכי חשוב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן