מיניות נשית שונה ממיניות גברית ודוגמא לכך היא החשק המיני. לנשים ולגברים יש חשק מיני שונה.
ולמרות שהדבר ידוע (לחלקנו), וגם ידוע כתקין. אנחנו עדיין מתייחסות לחשק המיני הגברי, הספונטני כ- "נורמלי". וכשהחשק המיני שאנחנו חוות הוא לא "גברי" או "ספונטני" – אנחנו מרגישות שמשהו מקולקל אצלנו, אנחנו מתוסכלות, ואולי שוקלות לפנות לטיפול (שתכל'ס זה לא נשמע כזה כיף).
מיניות נשית היא לא גרסה של מיניות גברית
שבוע שעבר חל יום האישה. ומכיוון שאצלי בבלוג, כל יום הוא יום האישה, לא ממש חשבתי שנדרש להכין "פוסט ליום האישה". אבל יצא לי להתקל בכתבה מעניינת בגלובס, שתיארה מגוון חפצים מחיי היום יום שלנו, שלמעשה עוצבו עבור משתמש גברי, ולכן הם יוצרים רמה מסויימת של אי-נוחות עבור נשים, שמשתמשות באותם החפצים לא פחות.
כלומר הסטנדרט למשתמש הממוצע היה בכלל גברי. ומתברר שזה סופר נפוץ (לדוגמא: סמארטפון, מערכות מיזוג אוויר, מושבי בטיחות ועוד).
עניין נוסף שסוקר בכתבה היה תחום הרפואה המגדרית. בשנים האחרונות הרפואה התחילה להבין ולהפנים שגוף האישה הוא שונה מגוף הגבר, בין אם זה בסימפטומים של מחלות, בתגובה לתרופות, ובכלל, ברמות ההורמונים השונות. ובעצם, הם נדרשים לטיפולים שונים, גם עבור אותן מחלות בדיוק!
היום, רציתי לתת נקודת מבט נוספת שלא הוזכרה בכתבה – ושרק בשנים האחרונות מתחילה להיחשף: ההבדלים בין מיניות נשית לגברית.
במשך שנים רבות חשבו על מיניות נשית בתור גרסה פחותה למיניות גברית. גרסת "לייט". בעקבות אמירות כאלה ואחרות, בין אם בפן התרבותי או הרפואי, נוצר מצב שנשים עוברות השוואה לסטנדרט גברי, ואם הן לא מספיק "גבריות" במיניות שלהן (ולרוב הן לא), הן מוחרגות ונחשבות פגומות.
שני היבטים גדולים בהם זה בא לידי ביטוי הם: חשק מיני ואורגזמות. בואי נדבר עליהם ?
חשק מיני ספונטני ורספונסיבי
חשק מיני ספונטי מדומה למצב שבו את אוכלת צהריים, עושה קניות, או מקשיבה להרצאה, ופתאום, כאילו משום מקום, עולה מחשבה בסגנון "בא לי סקס". כמו פגיעת ברק. בום. יש לך חשק לסקס. ייתכן שרובכן לא חוות את סוג החשק הזה ברוב הפעמים או בכלל. למה? חשק מיני ספונטני מאפיין רק כ-15% מהנשים וכ-75% מהגברים.
לעומת זאת, יש נשים שהחשק לסקס מגיע אצלן רק אחרי שמשהו סקסי קורה. לדוגמא, אתם תשבו על הספה בסלון, הוא ילטף לך את היד, ינשק קצת את העורף.. ואם זה ירגיש נעים, וההקשר יהיה חיובי, תעלה המחשבה – "בא לי סקס". במקרים כאלו, לא מספיקה מחשבה על סקס כדי לרצות סקס. אנחנו נצטרך גירוי (אולי הרבה ממנו) ורק אז יופיע החשק לסקס. חשק כזה נקרא חשק רספונסיבי, תגובתי. הוא תקין ונורמלי לחלוטין ומאפיין כ-30% מהנשים וכ-5% מהגברים.
(שארית הנשים והגברים יחוו חשק התלוי בהקשר – ועל זה בפוסט אחר).
העניין הוא, שמכיוון שאצל רוב הגברים החשק השכיח הוא החשק הספונטי, ישנה דעה נפוצה, שאם את לא חווה חשק מיני ספונטני, אז משהו אצלך לא תקין, וזה פשוט לא נכון. ייתכן אפילו שתתייגי את עצמך בתור בחורה עם "חשק מיני נמוך" כשלמעשה, הוא לא נמוך בכלל, להפך, הוא פשוט דורש מספיק גירוי נעים והקשר חיובי.
"אורגזמה מהדגדגן היא ילדותית"
תתפלאי אבל את המשפט הזה אמר הפסיכולוג זיגמונד פרויד!
אם שמת לב לזה או לא, משחר ההיסטוריה אנחנו מוצפות במסרים לגבי האורגזמה ה"נכונה" – זו המושגת בחדירה.
אם נלך ממש אחורה בזמן, נגלה שבמשך מאות שנים, מדענים הניחו שאם אורגזמה גברית במהלך החדירה היא הכרחית להפרייה, אז גם האורגזמה הנשית במהלך החדירה היא הכרחית להפרייה.
היו אפילו זמנים שחשבו שהאורגזמה הנשית היא ממש הסימן להפרייה. ולכן אם אישה נכנסה להריון, היא נהנתה מהמין, ובהכרח הוא גם היה בהסכמה (רעיון הזוי ומסוכן!).
וכשפרויד הגיע, הוא שלל את האורגזמה הדגדגנית. הוא תיאר את האורגזמה הנרתיקית בתור האורגזמה הנכונה, הטובה, הנורמלית. ואת האורגזמה הדגדגנית כלא אחרת מילדותית.
בימינו, ודיברתי על זה בפוסט אחר, אנחנו מוצפות בסרטים וסיפורים שמתארים לנו מפגש מיני בו החדירה היא מרכז העניינים. החלק בו האישה נהנית ממנו מקבל את השם המעליב "משחק מקדים", כאילו הוא המקדים לחלק העיקרי – החדירה.
כשבפועל, 70% מהנשים מדווחות שרק "לפעמים, לעיתים נדירות או לעולם לא חוו אורגזמה מחדירה". ושהדרך הכי אמינה לאורגזמה היא דרך הדגדגן.
היום אנחנו גם יודעות שזה נורמלי.
הרי רוב קצות העצבים (אזורי החישה) שלנו נמצאים בדגדגן, המקבילה הגברית לפין.
לצפות מאיתנו לחוות אורגזמה מחדירה זה כמו לצפות מגבר לחוות אורגזמה מבלוטת הערמונית.
יש גברים שיכולים לחוות אורגזמה שכזו. אבל אנחנו לא נשפוט אותם אם הם לא. והם גם לא מתהלכים בעולם חושבים שמשהו דפוק אצלם אם הם לא.
מיניות נשית היא מניות נשית
מה שני המקרים שתיארתי מספרים לנו?
גם במקרה של חשק מיני וגם במקרה של אורגזמה, יש לנו את האידיאל, המצב הרצוי שמוכתב על ידי הסיפור הגברי. ואצל נשים, למרות השוני מגברים (אם זה פיזית במבנה הגוף או בדרך החשיבה), יש ציפייה להתנהג ולפעול כמו אותו אידיאל. כמו אצל הגברים.
אותה ציפייה, גורמת לכל מי שלא עומדת בה (רובנו…) להרגיש שמשהו לא בסדר בנו. כשלמעשה, הכל ממש תקין ונורמלי לחלוטין. הסטנדרט הוא שדפוק, או פשוט לא מתאים.
לכן, אין ממש מה להשוות בין מיניות נשית למיניות גברית. מיניות נשית זאת מיניות נשית. היא לא גרסה פחותה או פגומה של מיניות גברית. היא פשוט מיניות נשית. וזה עניין שחשוב להבין.
ולכן, אם יש מסר שאני רוצה שתקחי מהפוסט הזה, זה שאם את חווה חשק מיני נמוך בהשוואה לבן זוגך או שאת לא גומרת מחדירה – תדעי שזה לגמרי נורמלי ושאת בריאה ושלמה. בדיוק כפי שאת.
מוזמנת להעביר הלאה ולהתגאות בזה ?
שלך,
אפרת
3 תגובות
איזה פוסט מעולה! ממש אוהבת את הבלוג שלך והכתיבה שלך. סוף סוף משהו עם עומק ושמדבר על דברים חושבים (לי לפחות)!
תודה רבה! ?
מרתק! תודה רבה!