ניקיון פסח: שלוש מחשבות שמומלץ לנקות בנוגע לסקס

אביב הגיע ופסח איתו, הטמפרטורות עולות ושוב יש את התחושה המגניבה הזאת של תקופה חדשה. תקופת ניקוי, התחדשות והתרעננות, עם ובלי קשר לאטרף הניקיונות שאולי את לוקחת בו חלק.

אז בין אם את מאלו שמנקות ומקרצפות ובין אם את מאלו שלא מוטרדות בכלל מהניקיונות (כמוני!), השבוע הכנתי פוסט עם שלוש מחשבות בנוגע למיניות שאני מאד ממליצה לנקות מחדר המיטות ובכלל מחיינו.

כשאת קוראת את הסעיפים, בין אם זאת הפעם הראשונה שאת נתקלת ברעיון ובין אם זה נושא שאת עובדת על "לנקות" אותו כבר תקופה, אל תשפטי את עצמך על איפה שאת נמצאת היום.

אני מאמינה שמודעות למחשבות או למיתוסים זה שלב גדול מאוד בתהליך הניקוי, אז גם אם היום עברת ממצב של 'לא מודעת' למצב של 'מודעת' – זה לכשעצמו מושלם.

שנתחיל?

מחשבה ראשונה: המרדף אחר אורגזמת הנרתיק. או כל אורגזמה אחרת!

נראה לי שהתחלתי עם נושא קצת טעון. אז רגע לפני שתקפצו, אני אשוויץ בסקרים ומחקרים. מסתבר שרק כ- 5-15% מהנשים יכולות לחוות אורגזמות מחדירה. והטווח הזה, הוא טווח קטן יותר ממה שתמצאי ברחבי הרשת, מכיוון שלרוב, אין הבחנה בין אורגזמה הנגרמת רק מחדירה ובין אורגזמה הנגרמת משילוב של חדירה וגירוי דגדגני. כלומר בפועל, המספר מתקרב יותר ל-5%. שזה מעט.

ובצד השני של המשוואה, הדרך שנחשבת לאמינה ביותר בקרב נשים לחוות אורגזמה, היא על ידי גירוי דגדגני.

העניין הוא שהרשת גועשת עם אלפי כתבות בסגנון "5 טיפים לגמירה בחדירה" או "איך גם את תחווי אורגזמה נרתיקית". מה שיוצר את הלחץ הזה לחוות אורגזמה שכזאת. אותו הדבר קורה היום גם סביב נושא השפיכה הנשית.

שלא תביני אותי לא נכון, אני לא פוסלת אורגזמות נרתיק או מעדיפה אחת על פני השנייה. העניין הוא, שאם את במרדף אחר אורגזמה מסוימת, "נכונה" יותר או פחות, פופולרית יותר או פחות – נראה לי שפספסת את המטרה.

המטרה במפגש המיני היא ליהנות. היא לא לחוות אורגזמה. אורגזמה היא תוצר לוואי של הנאה. ולהיות בלחץ סביב אורגזמה X ולא אורגזמה Y מפספס בגדול את המטרה.

לפעמים ההייפ סביב אורגזמות מסוימות (חדירה, נקודת ה-G, אורגזמת עפעפיים וכד') הן פשוט בגלל גורמים תרבותיים וחברתיים. וזה ממש מיותר להיות מתוסכלת בגלל אותם סטנדרטים חברתיים מטופשים.

אז בפסח הזה, בין אם את חווה אורגזמות בקלילות ובין אם לא, נקי מעצמך את הלחץ ושימי לעצמך כמטרה אך ורק את ההנאה.

מחשבה שניה: איבר המין שלי מכוער, מלוכלך, גדול, קטן, מוזר…

הרבה נשים גדלות עם בושה סביב איך שאיבר המין שלהן נראה, איך הוא מריח, כמה נוזלים הוא מפריש וכו'. ההשפעה של תפיסת הגוף השלילית הזאת על חיי המין שלך היא לא פחות מהרסנית.

דמייני את עצמך בסיטואציה מינית, מעוניינת להשתחרר, להיות בחופש, לחוות הנאה, כשכל מה שאת חושבת עליו זה "לא הורדתי שיער, וגם עברו כמה שעות מאז המקלחת, מעניין אם מריחים…". האם תוכלי להשתחרר ולהנות? כנראה שלא.

או מישהי שחושבת שאיבר המין שלה מכוער, כי הפורנו מוצף בתמונות של איברי מין סימטריים, מלוטשים וערוכים (ניתוחים פלסטיים של עיצוב איבר המין הפכו להיות ממש פופולריים). האם היא תרגיש בנוח כשחבר שלה יורד לה?

אנחנו מוקפות באינספור מסרים על אין שאנחנו אמורות להיראות, עשרות מוצרי הגיינה נשיים שמיועדים להסיר, להסתיר ולמסך כל דבר טבעי בגוף שלנו, עד שלאט לאט, הלא-טבעי הפך להיות הסטנדרט. וזאת מלחמה אינסופית להילחם נגד הטבע. וכשאת אף פעם 'לא מספיק' יפה/נקייה/מסודרת – האם תוכלי להנות?

כנראה שלא.

בפסח הזה, אני מציעה להתחיל בקטן: להפסיק את הביקורת השלילית כלפי איבר המין שלך.

זה בסדר שיש ביקורת, זה כנראה מה ששמעת במשך כל חייך. ולכן אני מציעה להתחיל רק בלשים לב אליה, זה כבר יעשה הבדל ענקי. ובשלב הבא, אפשר להתחיל לחלק מחמאות. לעצמך. כן, כן, לומר מה הדבר האחד הזה שאת אוהבת באיבר המין שלך. זה אולי נשמע מוזר, אבל אם תנסי את זה, תוך כמה ימים זה ממש יעשה נפלאות לביטחון שלך. אז מה אכפת לך לנסות?

מחשבה שלישית: "אם רק הייתי…"

או במילים אחרות: יש גרסה טובה יותר למיניות שלי

אנחנו חיות במרדף. לא רק במרדף אחרי אורגזמה כזאת או אחרת ולא רק במרדף אחרי איך את אמורה להיראות. אנחנו חיות במרדף אחר שינוי המיניות שלנו. אי-קבלה של איך שהיא היום.

בפוסט הקודם כתבתי על חשק מיני ספונטני, ואיך אנחנו כחברה, תופסים את סוג החשק הזה כיותר טוב. כשלמעשה הוא מאפיין רק 15% מהנשים. ועדיין, חברות התרופות משקיעות הון עתק בתרופות שכל מטרתן היא שתחווי חשק מיני מהסוג ספונטני, ומתעלמות לחלוטין מהעובדה שגם חשק רספונסיבי הוא חשק לגיטימי ובריא לחלוטין.

המרדפים אחר החשק הספונטני, אחר מראה מסוים, שפיכה נשית, או סוג אורגזמה שהיא כרגע בלתי מושגת עבורך (כשיש אחת אחרת ממש מתחת לאף), אלו עוד ועוד דברים שלא תורמים להנאה שלך ולרווחה המינית שלך היום.

אז אולי די?

ההצעה שלי היום, היא לשים את המטרה שלך, היעד שלך, בדיוק איפה שאת נמצאת היום. אם את חווה חשק רספונסיבי – אז שימי לעצמך כמטרה להיות מישהי בעלת חשק רספונסיבי.

אם את חווה גירוי אך לא חווה רטיבות, הפסיקי להילחם ולסבול מזה, השתמשי בחומר סיכה.

אם את גומרת תוך גירוי הדגדגן – תהני מזה, והפסיקי לרדוף אחרי אורגזמת נחיריים.

מרגישה את השחרור? את ההקלה?

אז בברכת חג חירות שמח,
אני מאחלת לנו חופש אמיתי מסטנדרטים חברתיים
חופש ממרדפים חסרי תכלית
וחופש לחיות ולחוות את המיניות שלנו, את הגוף שלנו
בדיוק כמו שהוא, ובדיוק כמו שהוא לא.

חג שמח,
אפרת