על מנוחה בשלב הלוטאלי של המחזור

אני לא יודעת אם שמת לב לזה גם אצלך, בימים של סוף המחזור, ממש לקראת תחילת המחזור הבא, ישנה מין עננת עייפות, חולשה, ואולי אפילו קצת חוסר מוטיבציה. בואי נדבר על זה קצת. למה זה קורה? מה לעשות? ואיך גם זה.. קשור לסקס.

נתחיל מהסוף – השלב הלוטאלי

השלב הלוטאלי הוא השלב הרביעי והאחרון של המחזור החודשי. המחזור מתחיל ביום הראשון לקבלת הוסת (I), לאחר הוסת מגיע השלב הפוליקולרי (II), אחריו מתרחש הביוץ (III) ואז מגיע תורו של השלב הלוטאלי (IV).

בתור מישהי שעוקבת אחר המחזור שלה, אני יודעת בכל רגע נתון באיזה שלב במחזור אני נמצאת, ולמרות זאת, סוף השלב הלוטאלי, רגע לפני קבלת הוסת, לפעמים תופס אותי לא מוכנה.

זה כאילו תמיד מפתיע אותי מחדש, עייפות כזאת, שלא אכפת לה מקפה, קופצת לבקר, אני מלאת הרהורים, מחשבות, וגם פתאום הפסימיות מחלחלת. אין לי חשק לכלום והמיטה פשוט קוראת לי: "בואי לשנ"צ, אני לא אספר"….

זה בסדר? ככה אני אמורה להרגיש עכשיו?

פעם הייתי מתנגדת לזה. לא ידעתי שיש את הימים החלושס האלה, אז הייתי שותה עוד כוס קפה, מנסה בכל זאת, בכוח, ללמוד/לעבוד/לעשות עוד ועוד ועוד.

אבל מאז שהתחלתי לעקוב אחר המחזור שלי לפי שיטת המודעות לפוריות, וללמוד על השלבים השונים, ואיך המרגש בכל אחד מהם, הבנתי שהיומיים האלה של סוף המחזור, ובכלל השלב הלוטאלי, אלה ימים של התכנסות, של חשיבה, וגם של נמנום. סוג של אגירת אנרגיה לפני המחזור החדש.

אגב, הקונטרה של השלב הלוטאלי, הוא השלב הפוליקולרי. בו את מלכת העולם, מפלרטטת עם כולם, אופטימית, מלאת אנרגיה, שמחה וכולם אוהבים אותך.

אבל בואו נחזור לשלב הלוטאלי.

כיום, ברגע שאני שמה לב לעייפות כזאת של אמצע היום, וזה מסתדר עם איפה שאני במחזור, במקום להתנגד לה, אני מאפשרת לה להיות.

אני משתדלת לישון מוקדם יותר או להתעורר קצת יותר מאוחר. מחזקת גם בשנ"צ אם צריך. עוברת על התוכניות שלי להיום ומה שלא באמת חשוב – דוחה ליום אחר. אם יש לי חשק, אני אעשה פעולות אחרות שלא דורשות ריכוז או מאמץ – כמו קיפול כביסה או נקיון תיבת המיילים.

אבל יותר מהכל, אני מאפשרת לעייפות להיות. אני בסדר עם זה. לא מתבאסת, כן מקבלת, אולי אפילו בוחרת בזה.

וברגע שאחרי הקבלה, הכל משתפר. אני לא הופכת לארנבת על ספיד, אבל בהחלט פחות עייפה, פחות מצוברחת. אני לא עושה את התחושות שלי לא בסדר. וזה גם הסוד. כשמסירים את ההתנגדות, לזה או לכל דבר אחר לצורך העניין, הכל פחות נוראי ודרמטי. ואפשר אולי אפילו להנות מזה.

כי אם כבר חלושס, אז בואי נהנה מזה

על פניו, נראה שאת השלב הלוטאלי הכי קל שלא לאהוב. חלקכן אולי תזדהו, או שתחשבו ככה על שלב הוסת…

ואני פה כדי להציע לכן לקבל את כל אחד מהשלבים. את ה"טובים" יותר ואת ה"טובים" פחות.

ובדומה לכל נושא המיניות, הדרך שלנו להנות ממנה היא רק דרך לקבל אותה כפי שהיא. לא לנסות לשנות. לא להסתיר, לא להתבאס שהיא כזאת, ולא לקוות למשהו אחר. להתחבר למה שיש עכשיו, בדיוק כמו שהיא עכשיו.

באחד הפוסטים הקודמים הסברתי על אסטרטגיה מאד מעניינת לשיפור חיי המין שלנו. דיברתי על דוושת הגז והברקס שלנו בכל מה שקשור לגירוי והנאה ממין.

ואחד הדברים שהכי מורידים את הרגל מהברקס זה הקבלה הזאת. קבלת המיניות שלנו, הגוף שלנו, הפוריות שלנו, וגם המחזור שלנו – כמו שהוא בדיוק – זה המפתח לחיים מהנים יותר ולסקס טוב יותר.

אז מה דעתך? את מהמתנגדות או מהמתמסרות לתקופה הזאת בחודש? ספרי לי בתגובות ?

עד למנוחה הבאה,

אפרת

נ.ב. ממש בקרוב (20.3.19) אני מקיימת בפעם הראשונה, חוג בית לנשים בנושא מיניות. אם זה משהו שמעניין אותך ללמוד, כתבי לי במייל ואשלח לך את כל הפרטים. יש לי כרגע 2 מקומות פנויים, לכן ממליצה לך להיות אמיצה ולהזדרז! contact@feministit.com ?