תסמונת המתחזה תפסה גם אותי

הרעיון לכתוב פוסט בנושא תסמונת המתחזה הגיע מתוך האזנה לפודקאסט של עדי מאור סיסו שיצא בשבוע האחרון ועסק בתסמונת המתחזה.

הפעם הראשונה ששמעתי על התסמונת הייתה לפני כשנתיים, ואני זוכרת שכשנתקלתי בשם, מרוב שהתיאור היה נשמע מוכר, רצתי לגוגל, ונכנסתי לערך הוויקיפדיה בנושא, בו היה כתוב:

תסמונת המתחזה – קווים לדמותה

"אנשים החווים את תסמונת המתחזה, אינם מסוגלים להפנים את הישגיהם ויכולותיהם. הם משוכנעים שהם אינם ראויים להישגים אלה, ודוחים כל ראיה או הוכחה חיצוניים להישגים, בטענה שמדובר במזל, תזמון, או הטעיה מוצלחת מצידם. הסתמונת מלווה בחשש ש"המסיכה תקרע" והמתחזה ייחשף"

התגובה הראשונה שלי הייתה "ואוו, זה בול אני! זה מתאר בדיוק את מה שאני מרגישה, ואיזה טוב שמצאתי לזה שם! הו ההכרה!"

עכשיו, אפשר להרגע, לא מדובר באמת באיזו מחלה או תסמונת של ממש. זאת בסה"כ תופעה שנתנו לה את הכינוי תסמונת.

בזמנו, המשכתי לחקור קצת על התסמונת, וגיליתי שיש פתרונות, או דרכים להתמודד עם התופעה. כמו למשל, לקבל מחמאות מאנשים. כשמישהי נותנת לי מחמאה, להקשיב לזה כמחמאה. להבדיל מלהקשיב לזה כ"היא רק מנסה להיות נחמדה".

או שאם עברתי מבחן והמחשבה האוטומטית שלי הייתה שכנראה לא שמו לב איפה טעיתי, או שהיה לי מזל, למדתי לומר לעצמי בחזרה משהו כמו "תסמכי על מי שבחן אותך, לא היו מעבירים אותך סתם".

והמשכתי בחיי, ופה ושם שמעתי יותר ויותר את צמד המילים, לפעמים זה גם קפץ אצלי וגם ירד בחזרה למרתפי המחשבות. לא ממש הקדשתי לזה תשומת לב. כשזה היה עולה, הייתי מחזקת את עצמי, ומחלישה את התסמונת.

ובסוף השבוע האחרון, פורסם פרק בפודקאסט (המעולה, יש לומר) של עדי מאור סיסו, שנקרא "אפקטיבית" (שאגב, אם את לא מכירה אותה, ממליצה לך לחפש את שמה ולעקוב ?). הפרק עסק בתסמונת המתחזה, ובין היתר כלל שלל דרכי התמודדות ופעולה עם מופעי התסמונת.

מה שהיה שונה בפעם הזאת, זה שהפעם זה בדיוק תפס אותי בתקופת ה"מתחזה" שלי.

בפוסט הזה בבלוג אני לא מעוניינת ממש להיכנס לכל עניין הטיפים והשיטות להתמודדות, בשביל זה תפנו לגוגל, יוטיוב או לאותו פרק בפודקאסט. אבל אני כן רוצה לשתף כאן את החוויה האישית שלי, משתי סיבות, שאותן אפרט בהמשך.

בתקופה האחרונה, תסמונת המתחזה, "תופסת" אותי בזמן שאני מקימה את העסק שלי.

למי שלא מכירה עדיין, בימים אלו אני בונה חוג בית לנשים בנושא מיניות. המחזור הראשון של החוג יתקיים בחודש מרץ הקרוב (2019, למי שתקרא את הפוסט הזה מאוחר יותר, אחרי מחזורים רבים ומוצלחים).

וכרגע אני עובדת נמרצות על התוכן של החוג, התרגילים, הכלים, המצגות, החוברות ועל כל הידע שאני מתכננת להעביר.

בנוסף, בשבועיים האחרונים, הייתי בחו"ל, בחופש. וההתנתקות הזאת בעצם נתנה מקום למחשבות. מחשבות לגבי הפרויקט הזה שאני מקימה, ובכלל על הייעוד שלי או הקריירה שאני בונה.

אותן מחשבות כללו גם לא מעט חששות וספקות. ויחד עם זה, נתקלתי שוב במושג הזה "תסמונת המתחזה".

איך באה לידי ביטוי התסמונת אצלי בימים האחרונים?

עלו לי מחשבות בסגנון:

"מי שם אותך להנחות נשים (שחלקן אפילו מבוגרות או מנוסות ממך) וללמד אותן משהו על מיניות האישה?"

"את בעצמך עדיין לא 100% מושלמת / מלומדת / מנוסה בכל מה שקשור למיניות האישה. יש לך עוד מקום לגדול, מי אמר שאת יכולה?"

"אז למה דווקא את מתאימה להרים כזה דבר?"

אז מה גורם לי להמשיך לעבוד על הפרויקט?

אז למרות שאני עדיין לא ה-מומחית בדבר, ולמרות שיש לי עוד מה ללמוד… בצד השני של כל הסיפורים והמחשבות הללו, הבנתי גם שאני יודעת לא מעט, ושיש לי מספיק נסיון, ולא מעט כלים, שכרגע עדיין לא נגישים ומוכרים לכולן. יש לי מה לתת. והרבה. ואפילו מספיק!

במילים אחרות, יש מספיק נשים ובחורות צעירות שאני יכולה לעזור להן בצורה משמעותית!

התובנה הזאת, שאני, בגילי ה"צעיר", יש לי הרבה מה לתרום, ושבשיחות עם גברים ונשים, יש לי הרבה מה לתת וללמד, הידיעה הזאת משתיקה את המחשבות. משתיקה את ה"קול הקטן" בראש שאומר "את לא מספיק"

"את לא מספיק" זה הביטוי של התסמונת אצלי. (את לא מספיק יודעת, יעלו עלייך…)

למה אני מספרת לך את כל זה?

קודם כל, ואני אסתכן בלהישמע סופר נדושה, רציתי לתת לך השראה. לפעול בבטחון בתחום שמעניין אותך. גם אם את עדיין לא מצטיינת בנושא. תתחילי לזוז. אפשר לשפר תוך כדי. מה שלמדתי בשנים האחרונות, זה שמשתפרים יותר תוך כדי עשייה מאשר תוך כדי תכנונים.

ההיבט השני בשיתוף שלי, הוא בעצם השיתוף. שגם לי יש תחושות כאלה, שאני לא מספיק … שאני לא טובה או יודעת מספיק. ושזה בעצם מאד אנושי!

ואם אני מתייחסת אל עצמי בתור מנחה עבור הלקוחות שלי, אני רוצה שהן ידעו שגם אני נמצאת במסע של גדילה ולמידה. ואם אני מקבלת את עצמי במסע הזה, גם הן יכולות לקבל את עצמן, במסע, בדיוק איפה שהן נמצאות היום.

מקווה שהפוסט תמך בך, נתן לך השראה ובטחון להמשיך ולפעול בדרכך

מוזמנת לשתף אותי איפה תפסה אותך התסמונת ואיך בחרת להתמודד איתה

וגם להירשם לניוזלטר, ולקבל עדכונים ופרטים על חוגי הבית שאני מנחה. הטופס פה למטה 🙂

עד לפעם הבאה,

אפרת