מה זה סקס פמיניסטי והאם כדאי לנו לקחת בו חלק?

הרבה פעמים אם וכשאנחנו עוסקות בפמיניזם, אנחנו חושבות על דוגמאות מחוץ לחדר המיטות. מהזכות לשוויון בשכר ועד הזכות לבחירה כשזה נוגע לגוף שלנו (מהזכות ללכת בבטחון ברחוב ועד הזכות לבצע הפלה). אבל יש עוד תחום שהגישה הפמיניסטית נוגעת בו. תחום שבזמן האחרון הולך ותופס תאוצה, והוא יחסי מין פמיניסטיים (או סקס פמיניסטי). 

ובכן, מה הקשר בין סקס לפמיניזם? איך נראה סקס פמיניסטי? איך נראה סקס לא פמיניסטי? מה עדיף? מה כדאי? על שאלות אלו אענה בפוסט הזה.

אז מה זה בדיוק סקס פמיניסטי?

סקס פמיניסטי זה פשוט סקס שבו אנחנו עושות את מה שאנחנו רוצות, להבדיל מלעשות את סוג הסקס שאנחנו חושבות שאנחנו אמורות לרצות. מהסיבה הזאת, הוא בדר"כ גם כייפי יותר לכל המשתתפים והמשתתפות.

עכשיו לא בהכרח מדובר בקיום יחסי מין בצורה בלתי נתפסת על הדעת. בעוד רגע, כשאכנס לתוך העקרונות המרכיבים את הסקס הפמיניסטי, תגלו שאלו לא עקרונות כאלה מופרכים. מה שכן, בחברה שבה גדלנו, סקס פמיניסטי זה לא סוג הסקס שאנחנו מקיימים ומקיימות כברירת מחדל. ולצערנו יש לכך השפעה על ההנאה המינית שלנו. 

אוקיי אז "עושות את מה שאנחנו רוצות", האם מדובר פשוט ביחסי מין בהסכמה?

כן ולא. כלומר, הסכמה היא תנאי מקדים לסקס פמיניסטי, אבל מדובר ברעיון שהולך הרבה מעבר לדיון על "רצון הדדי נלהב". 

ב"עושות את מה שאנחנו רוצות" הכוונה היא שהרבה פעמים אנחנו מקיימות יחסים שכוללים פעולות שאנחנו עושות בהסכמה אך ללא רצון אמיתי שלנו. פעולות שנגזרות מציפיות חברתיות בנוגע ל"איך סקס אמור להראות". סקס פמיניסטי בעצם מצמצם את הפער בין "איך סקס אמור להראות" לבין איך שאני רוצה שהסקס שלי/שלנו יראה.

במילים אחרות, העקרון הראשון של הסקס הפמיניסטי הוא: סקס שבו אנחנו עושות את מה שבא לנו באמת. משוחררות ככל הניתן מציפיות וסטנדרטים חברתיים על יחסי מין ("התסריט המיני").

האם הסקס שאנחנו עושים הוא לא מלכתחילה מה שאנחנו רוצות לעשות?

לא ממש.

בדיוק כפי אנחנו נולדות ורוכשות שפה, כך אנחנו נולדות ורוכשות ידע מיני, ברובו באופן פסיבי. אנחנו רוכשות את הידע הזה מההורים, משתיקות מביכות, מפורנו ואפילו מנטפליקס. אנחנו לומדות מה נחשב טריגר מיני (מעירום ועד לבוש כמו חוטיני). קולטות מה כוללת התנהגות "נורמלית" מינית (למשל אורגזמה תוך כדי חדירה). רוכשות גם שפה מינית (למשל "משחק מקדים"). כל זה מעצב את מה שאנחנו יודעות על יחסים ואפילו את מה שאנחנו עושות במיטה.

כשאנחנו ניגשות לקיים יחסי מין, אנחנו ממש לא מגיעות עם דף חלק, מוכנות ליצור משהו מאפס. אנחנו לרוב מגיעות כבר עם התפיסה של מה זה אומר יחסי מין. שזה כולל את איך שאנחנו אמורות להתנהג, ממה אנחנו אמורות להידלק וכדומה. וברוב המוחלט של המקרים אנחנו לא מערערות על התפיסה הזאת. היא פשוט ההגדרה הבסיסית שלנו ליחסי מין.

נשים נהנות פחות

אבל מה הבעיה בלקיים יחסי מין שכאלה? זה נשמע כמו הרבה עבודה להמציא את הכל מחדש…

בתכלס, אין בעיה לקיים יחסים כאלה. העניין הוא, שהסקס הסטנדרטי (הלא פמיניסטי) לרוב לא כזה מענג עבור חצי מהמשתתפות. ביחסים בין גברים לנשים, עולה מהשטח שוב ושוב נתון אחד די מטריד שאפילו קיבל את השם "פער האורגזמות": נשים חוות 30% פחות אורגזמות מגברים.

הסיבות לפער האורגזמות הן שונות ומגוונות, אבל בין היתר, מדובר בסקס שאינו פמיניסטי. סקס שבו אין תשומת לב ומגע מדויק אנטומית לכל המשתתפות. לדוגמא, הסקס מורכב מחדירה ויש ציפייה שהאישה תגמור רק מגירוי שמתקבל בחדירה.

מה שמוביל אותי לשאלה: האם אנחנו רוצות להנות במיטה? 
שאלה שאני מניחה שהתשובה אליה, אם את קוראת את הפוסט הזה, היא "בטח! אתמול!"

אז איך סקס פמיניסטי נראה במיטה?

אם סקס פמיניסטי זה סקס שרואה אותנו ואת העונג שלנו כשווה במיטה, כחשוב עבור כל המשתתפים.ות. אז סקס כזה יכלול גירוי ומגע שמתאים לגוף שלנו. בסקס שכזה לא תהיה ציפייה מובנת שנהנה אך ורק מגירוי של מישהו אחר. יהיה זמן שבו הפוקוס הוא עלינו (אם אנחנו מעוניינות בכך). אנחנו נרגיש בנוח בזמן הזה ותהיה תחושה שהסקס הוא עבור כל המשתתפים. באמת. 

מבחינת השיח והשפה שבה אנחנו משתמשות, לא נצמצם את המילה סקס או "שכבנו" רק סביב פעולת החדירה. לא נצמצם את הזמן שבו האישה מקבלת את הגירוי הנכון לה לרק "משחק מקדים". בסקס פמיניסטי הגבר יכול לגמור ויכול גם שלא. האישה יכולה לגמור ויכולה גם שלא. בכל מקרה, אין רק צד אחד שקובע. 

בסקס פמיניסטי נקבל את השוני של כל גוף וגוף ואת ההעדפות השונות של כל אחת ואחד. לא נשפוט ביטוי כזה או אחר כיותר טוב מהשני, כ"נורמלי" יותר מהאחר (בין אם מישהי אחת כן חווה אורגזמה בגירוי מסויים ואחרת חווה בדרך שונה, ובין אם מישהי מתגרה מפעולה מסוימת ואחרת לא).

אז מה יוצא לנו מזה? למה כדאי לי?

בגדול, יש שתי סיבות למה זה כדאי לנו.

הסיבה הראשונה, האישית, היא שסקס כזה והרעיונות שעומדים בבסיסו, הוא פשוט מהנה יותר. סקס פמיניסטי מאפשר לנו לקבל את המגע המדויק לאנטומיה שלנו (גירוי דגדגני). הוא מאפשר לנו להרגיש בחופש עם מידת החשק שאנחנו חוות (ולא מה שהחברה אומרת לנו שאנחנו אמורות לחוות). הוא מאפשר לנו להרגיש בסדר עם האורגזמות שאנחנו חוות, החוויות השונות ובסך הכל מאפשר לנו להרגיש פשוט טוב בתוך הגוף שלנו.  

וכשאנחנו מרגישות יותר טוב, יותר בסדר, יותר נורמליות… אנחנו נהנות יותר, מסופקות יותר וכל הצדדים מרוויחים.

הסיבה השנייה, החברתית, היא שסקס פמיניסטי זה סוג הסקס שהיינו רוצות ורוצים שיתקיים בחברה שלנו. הוא כולל את השיח על הסכמה, קבלה של גופים, מגדרים ונטיות מיניות שונות. הוא כולל חינוך מיני מעודכן, חסר מיתוסים וסיפורים על מיניות נשית כגרסה פחותה למיניות הגברית (למשל, מיתוס קרום הבתולים).

אני באמת מאמינה שבעולם עם חינוך מיני פמיניסטי נראה הרבה פחות אלימות מינית ומגדרית. נראה הרבה פחות יחסים אלימים והרבה יותר ריבונות על הגוף שלנו והנאה ממנו. מה שישפיע על רעיונות גדולים בהרבה, כמו גזענות למשל. אבל את הקשר הזה, נשאיר לפוסט אחר.

בקיצור, למה לא?!

וכאן גם חשוב לי להבהיר. כשאנחנו שמות את ההנאה שלנו/של בת הזוג שלנו בראש סדרי העדיפויות, זה לא אומר שהיא הופכת להיות יותר חשובה משל אחרים. זה פשוט אומר שהיא לא פחות חשובה.
זה אומר שהיא מפסיקה לקבל יחס של "אולי, תוך כדי, אם זאת לא טרחה גדולה מידי". ומתחילה לקבל יחס של כבוד, מקום, לגיטמיציה. 

זה הבסיס לסקס פמיניסטי. 

אז מקווה מאד שהתחברת לרעיון.
בהמשך ארחיב בכל מיני כיוונים מעניינים. 

בינתיים, מוזמנת לכתוב לי בתגובות מה דעתך? האם את מתחברת? וכמה לפי דעתך אנחנו קרובות או רחוקות מהיום שבו לא יהיה סקס שאינו פמיניסטי? 🙂