סיכום מאמר: הסיבות המפתיעות לחשק המיני הנמוך של נשים

בפרק 4 של הפודקאסט "פמיניסטית" אני מנתחת/מסכמת לכן (ולכם!) מאמר מכונן שעוסק בחשק מיני נמוך של נשים* במערכות יחסים עם גברים*. בדרך כלל, כשחושבות על חשק מיני נמוך יש נטייה לחשוב שהבעיה נמצאת בבן אדם עצמו שחווה חשק מיני נמוך. ואם מדובר באישה (למרות שזה לא תמיד ככה) – אז בה. בגוף שלה, בהורמונים שלה, בראש/מחשבות שלה וכדומה.

המאמר הזה מציג תאוריה אחרת לחלוטין. תאוריית ההטרונורמטיביות. ובפרק 4 של הפודקאסט אנחנו עומדות לגלות מה זה בדיוק אומר. ובמילים פשוטות – למה נשים חוות חשק נמוך כשהן נמצאות במערכות יחסים עם גברים?

*המאמר הזה ספציפית מדבר על נשים סיסג'נדריות (=נקבות שמזדהות כנשים) והטרוסקסואליות, שנמצאות במערכת יחסים עם גברים סיסג'נדרים והטרוסקסואלים. אז מעכשיו בכל פעם שאכתוב נשים/גברים, אתכוון אליהם. לצערי המחקר עדיין דל סביב כל איש.ה קצת יותר קווירים מזה. בכלל, יכול להיות שתזדהו עם הרבה מהדברים שכתובים בו, ויכול להיות שתזדהו רק עם חלק. בכל מקרה, נסו לראות עם מה אתן כן מזדהות ומה אתן כן יכולות לקחת ממנו, גם אם לא תמיד מתוארת פה בדיוק החוויה שלכן.

שימו לב, פה בבלוג אני מסכמת את עיקרי הדברים שדיברתי בפרק, להרחבה, ממליצה להאזין לפרק המלא. אפשר לעשות זאת כאן באתר, בספוטיפיי, באפל פודקאסט, בגוגל פודקאסט, ביוטיוב, ובכל אפליקציית פודקאסטים אחרת. פשוט חפשי "פמיניסטית" או "אפרת זיו" באפליקציה המועדפת עלייך.

מה זה חשק מיני?

• • ישנם כל מיני מודלים לתיאור החשק המיני ואיך הוא עובד.
    • מודל אחד, שנחשב היום יותר מיושן, הוא המודל שטוען שחשק הוא דחף. דחף שמניע אותנו לחוות תחושת עונג ואורגזמות. מין כוח פנימי שדוחף אותנו לחוות חוויות מיניות. בתוך נקודת המבט הזו, חשק אמור להופיע באופן ספונטני, משום מקום.
    • גישות עדכניות יותר, מדברות על חשק כרצון רספונסיבי, ככוח שעולה בתגובה לגירוי. והוא מוזן על ידי תמריץ. באנגלית זה נקרא incentive motivation model.
      סוג החשק הזה מושפע מהסיבות שלנו לקיים יחסי מין (הרחבתי על זה בפוסט על השאלה הכי חשובה לשאול כשאני חווה חוסר או ירידה בחשק המיני), תשומת הלב שלנו לגירויים מיניים, וגורמים נוספים שקשורים להקשר. ולכן אנחנו חייבות וחייבים לקחת את הדברים האלה בחשבון כשמדברות על חשק מיני.
      לפוסט שכתבתי על למה חשק מיני הוא לא דחף לחצי כאן.
    • בלי קשר לתפיסות ולהגדרות השונות – מעכשיו נגדיר שחשק מיני זה פשוט הרצון לעסוק בפעילות מינית.
    •  

מה זה חשק מיני נמוך?

• • מכיוון שאין איזו תפיסה אחת מאד מוסכמת ומדד אחד מאוד מוסכם למה זה חשק מיני ואיך נמדד החשק המיני, אז אין גם הסכמה לגבי מה זה חשק מיני נמוך.

• • ולכן, היום חשק מיני נמוך נחשב עניין סובייקטיבי. ותלוי בתפיסה שלנו של מה זה חשק נורמלי. (בפרק נתתי דוגמא מספרית)

• • בכל אופן, מה שמעניין לשים לב אליו, זה שבדר"כ במערכת יחסים הטרוסקסואלית, הגבר ישמש כמין "רפרנס" לכמות החשק הנכונה והאישה היא זאת שתמצא עצמה נושאת את טייטל ה"לא בסדר". כלומר לה יש חשק נמוך מידי או גבוה מידי (ביחס לגבר שחווה את כמות החשק ה"נכונה").

• • למרות שבשטח, החלוקה המגדרית היא קרובה לחצי-חצי. כלומר, קרוב לחצי ממערכות היחסים האישה תהיה בעלת החשק הנמוך, ובחצי השני – הגבוה.

האם חשק מיני נמוך זאת בעיה? ואם כן, למי?

• • בחלק הזה במאמר עולה השאלה האם חשק מיני נמוך הוא בכלל בעיה?

• • החוקרות טוענות שאין איזושהי הוכחה מדעית שיש משהו בעייתי בחשק המיני הנמוך. ושהתפיסה הזאת (שיש איזושהי בעיה בחשק הנמוך) מתעלמת מהעובדה שזה שכיח שחשק הוא עניין גמיש, שבא והולך. ושיש תקופות חיים שבהן ממש אין חשק.

• • בכלל, יש גם את כל הספקטרום הא-מיני, שגם מוכיח שחשק מיני נמוך או שום חשק – זה גם לא עניין בעייתי בפני עצמו.

• • אז למה חשק מיני נמוך בכל זאת נתפס כבעייתי? ולמי?
    • • סיבה אחת זה שזה גורם למועקה distress אצל נשים.
        • • פה נשאלת השאלה למה זה גורם למועקה? האם הדבר עצמו גורם למועקה או שזאת אולי התפיסה שאמור להיות לנו חשק?ההשוואה לאיזושהי כמות שנחשבת "נורמלית".

    • • סיבה שנייה נובעת מהיחס והשפה של המחקר הרפואי בנושא. ההתייחסות לחשק נמוך כבעיה, כעניין רפואי, מצב לא רצוי שכזה. "היא סובלת מחשק מיני נמוך". ייתכן שהשימוש בשפה כזאת מונעת גם מכל מיני אינטרסים כלכליים.
    • • סיבה שלישית קשורה ל"הסכמה". בגדול, עד לא מזמן הימצאות או אי-הימצאות החשק של האישה לא היה בכלל אישיו. נישואים היו הפתח לקיים יחסי מין וזאת הייתה נחשבת ההסכמה. אבל, מאז שאונס בתוך הנישואים הוצא מחוץ לחוק (חקיקה יחסית חדשה בישראל שקרתה רק ב1988) פתאום נדרשת הסכמה כדי לקיים יחסי מין. וחוסר חשק הוא כאילו מצב שבו אין הסכמה. ולכן זה פתאום הופך להיות בעיה כשאין לנשים חשק. הזוי, נכון?

גישות שונות לטיפול בחשק המיני ולמה הן לא עובדות או מתאימות לכולן

אם התפיסה של החשק המיני הנמוך הוא כבעייתי, בלתי נמנע שיהיו טיפולים שינסו לפתור את הבעיה הזאת. וכאן עולות שתי גישות פופולריות ל"טיפול" בחשק המיני ה"נמוך". הגישה הרפואית תרופתית והגישה הפסיכולוגית.

לא, ההורמונים שלך כנראה לא משפיעים על החשק המיני שלך (הגישה הרפואית תרופתית)

• • ההנחה הרווחת היא שטסטוסטרון הוא הגורם והאחראי לחשק המיני אצל גברים ואצל נשים. הטענה הזאת מצחיקה כי היא פשוט לא מגובה מחקרית. ויש מחקרים בנושא!

• • הרעיון שעומד מאחורי גישה זו, היא שטסטוסטרון הוא האחראי הגדול לכל מיני הבדלים בין גברים ונשים. אבל בפועל, הוא פשוט לא גורם לחשק המיני. הוא אולי משפיע בדרכים עקיפות אבל סתם לתת טסטוסטרון לנשים לא נמצא כמאוד עוזר.

• • יש גישות אחרות שמסתכלות על חומרים שנקראים נוירוטרנסמיטרים (ספציפית דופמין, norepinephrine,, וסרוטונין). גם המחקרים שנעשו עם חומרים אלו לא הראו תוצאות יותר מידי משמעותיות בהקשר של הגברת החשק המיני.עוד כיוון היה אסטרוגן, שמעבר להגברת רטיבות נרתיקית, לא תורם לחשק המיני (אלא אם כן הבעיה היא נטו הרטיבות).בקיצור, במאמר הזה כותבים שהפתרון הוא לא ביולוגי תרופתי.

• • וסיפור מצחיק, במאמר הזה הם טוענים שמדובר בzombie fact. כלומר המחשבה שהביולוגיה היא השולטת היא ממש זומבי. לא משנה כמה "הורגים אותה" במחקר, אנשים עדיין מאמינים שהביולוגיה היא השולטת העיקרית וזה ממשיך ומתמיד, במיוחד בשיח על חשק מיני.

• • אבל זה לא שלביולוגיה אין שום תפקיד, פשוט ההתמקדות וההתעלמות מדברים אחרים – היא הבעיה פה. כי היא גורמת למחקר להמשיך ולהתמקד במחשבה שחשק זה עניין נטו ביולוגי ולהתעלם מדברים אחרים (שתכף ניגע בהם).

• • ורק כדי להבהיר, כותבות המאמר הן לא אנטי ביולוגיה או תרופות. להפך. העניין שמובא פה הוא שאם הבעיה היא משהו שאפשר לטפל בתרופות אז מעולה. פשוט כאן זה פחות הכיוון. אז זה לא אנטי תרופות.

ולא, את לא צריכה לעבוד עוד על עצמך (הגישה הפסיכולוגית)

• • הגישה הזאת באופן כללי היא קצת יותר מוצלחת. כוללת גישות כמו מיינדפולנס, וטיפול זוגי/אישי.

• • כשאנחנו מדברות על הגישה הפסיכולוגית, הכוונה היא לא שיש איזושהי בעיה במוח של האישה ואז הפסיכולוגיה באה ופותרת אותה. כלומר זה לא שעברנו מלהאשים את הגוף ללהאשים את המוח.

• • אלא שפשוט טכניקות פסיכולוגיות עוזרות להתמודדות עם דברים שונים שמשפיעים על חשק.דוגמא קטנה זה תשומת לב לביקורת עצמית, למשל סביב מראה חיצוני. הבעיה היא במודל היופי, ובביקורת עצמית שעולה מתוך זה (ומשפיעה על החשק). כלומר הבעיה היא חיצונית תרבותית, וכלים פסיכולוגיים או מיינדפולנס יכולים לעזור בזה.

• • או למשל אם עושים טיפול זוגי, זה יכול לשפר את התקשורת בין בני הזוג וזה מה שתורם. שוב, אין שום בעיה אינהרנטית באישה עצמה.

התאוריה ההטרונורמטיבית לחשק המיני הנמוך של נשים במערכות יחסים עם גברים

אם בחלקים הקודמים סקרתי כל מיני גישות (רפואית-תרופתית, פסיכולוגית) וראינו למה הן לא תמיד נותנות מענה או הסבר לחשק המיני הנמוך, עכשיו אנחנו בעצם מגיעות לתאוריה החדשה המוצעת במאמר.

מה זה הטרונורמטיביות?

• • הטרונורמטיביות היא מערכת של אמונות שטוענת שאנשים מתחלקים לשתי קטגוריות מגדריות. כלומר לגברים ולנשים. וכל מגדר מגיע עם סט שלם של תפקידים נשיים וגבריים.ושהם מנוגדים ומשלימים אחד את השני.הם לא בהכרח שווים אבל משלימים.

• • בנוסף, ההטרונורמטיביות מגדירה את ההטרוסקסואליות כנטייה המינית הנורמלית. כלומר שזוגיות בין גבר לאישה היא הנורמה.

• • הטענה במאמר זה היא שהחלוקה ההטרונורמטיבית, התפקידים המגדריים שלא ממש החלטנו עליהם ודי הוסללנו אליהם, הם בעצם משפיעים על החשק המיני של נשים.

איך הטרונורמטיביות משפיעה על החשק המיני הנשי?

• • על פי המאמר ההשפעה היא בארבע דרכים עיקריות:
    • חלוקה לא שוויונית של עבודה
    • תפקיד "מטפלת" בין האישה לגבר
    • החפצה
    • נורמות מגדריות לגבי יוזמה מינית sexual initiation
    •  

חלוקה לא שוויונית של עבודה

• • נשים עושות את רוב עבודות הבית, רוב עבודות מערכת היחסים ורוב עבודת הילדים. מתכננות תוכניות, דואגות למערכת היחסים וכדומה. זה מה שגם נקרא "המשמרת השנייה".

• • סוג העבודה גם שונה בין גברים לנשים. נשים בדר"כ עושות יותר עבודה שבמאמר מסווגות כעבודות "low schedule control". שאלו פעולות שגרתיות שחייבות להיעשות, שאין המון שליטה על מתי רוצות לעשות אותן. למשל בישולים, כלים, ניקיונות וכביסות.
    • • לעומת זאת, גברים עושים מטלות פחות תדירות ועם לו"ז יותר גמיש. למשל טיפולי רכב, תחזוקה לא שוטפת של הבית, גננות וכדומה.
    • • דוגמא נוספת, מחקרים מראים שלמשל כשזה נוגע לילדים, גברים מקבלים יותר זמן משחק והקראת סיפור, ונשים הן אלה שדואגות לניקיונות, האכלות, החלפת חיתול וכו' וזה קצת פחות כיף…
    • • הנקודה כאן היא שהפעולות האלה שנשים עושות תורמות ליותר סטרס (וגם לתחושת מירמור, כי אין עליהן כל כך תגמול) ולכן הן לא תורמות לחשק המיני.
    • • ומעבר לסטרס, התפקיד האימהי הזה, וזה שנשים תופסות את עצמן יותר כאימהות וכמעט ולא כפרטנריות, גם כן מקשה על יצירת חשק מיני. וזה מכיוון שאנחנו חיות בחברה שעושה דה-סקסואליזציה לאמהות.
        • • דוגמא, הביטוי MILF (שראשי התיבות שלו הוא Mothers I'd Like to Fuck) ממחיש את הנקודה. אמהות שכאלו הן היוצאות מן הכלל שמגדירות את הכלל.
        • • הכוונה פה היא לא שאימהות לא יכולות להיות מיניות אלא שהתפקיד האימהי הוא לא מיני. וזה על אחת כמה וכמה אם אנחנו עושות תפקידי אימהות לפרטנר.

    • • אם נשים עושות יותר עבודות בבית (70% בערך מסך העבודות) זה אומר שגברים עושים פחות ולכן יש להם יותר זמן לנוח. לנשים יש פחות זמן מנוחה ופנאי, מה שגם לא תורם לחשק.
    • • ישנם סטנדרטים שונים לגברים ונשים סביב ניקיון הבית. מגברים אין ציפייה לבית סופר נקי למשל. מנשים יש. והן מתוסכלות מזה שגברים לא עושים או לא מסוגלים לעשות עבודות בית מסוימות ברמה שהן רוצות.
        ולא סתם רוצות, זה מה שמצופה מהן.
    • • ונגיד ומישהי שמה לב שהיא עושה יותר עבודות, מי יהיה אחראי להעיר על כך, לבקש, לפעול לשינוי? האישה. וזאת עוד עבודה שקופה לכשעצמה. (כי מי שנהנה מיתרונות בדר"כ לא שם לב אליהן בעצמו ופועל לשינויים).
        • • וכאן פמיניסטיות סובלות יותר! צר לי לומר את זה, אבל ללהיות ערה לחוסר שוויוניות יש גם מחיר נפשי.
        • • לסיכום, אם חלוקת התפקידים תהיה הגיונית יותר (ומבלי הבקשות והצורך ב"נידנודים"), כנראה שלנשים יהיה יותר זמן, פחות סטרס, ובמערכת היחסים תהיה יותר קרבה ואמון.

    • • חשוב לי להדגיש שוב בשלב הזה שכל הדוגמאות במאמר הן מאד מבוססות, לכל נקודה שמובאת כאן, יש כמה וכמה מחקרים שעומדים מאחוריה. אלו לא סתם מחשבות וטענות חסרות ביסוס.
    • • דבר שני, חשוב לי גם לומר ש #לא_כל_הגברים. הדוגמאות כאן מכלילות, מדברות על ממוצאים ולא לכולן הכל יהיה רלוונטי. אז ההזמנה פה היא נטו לראות מה כן אולי רלוונטי למערכת היחסים שלך ספציפית.

תפקיד "מטפלת" בין האישה לגבר

• • מערכות יחסים הטרו' הרבה פעמים מכניסות גברים ונשים לתפקידים של ילד ואמא. כלומר אנחנו כן רוצים ורוצות שתהיה תמיכה הדדית ועזרה כשצריך. אבל הרבה פעמים, באופן "בלתי מתוכנן/נשלט" זה הופך להיות יותר מתמיכה זוגית שוויונית.
    • נשים מזכירות לגברים כל מיני משימות ומטלות
    • מארגנות התארגנויות ופגישות חברתיות
    • קונות בגדים
    • דואגות שיהיה אוכל וכל מה שמסביב
    • ועוד ועוד ועוד (לי אישית הייתה מערכת יחסים שבה הייתי צריכה להזכיר לבן הזוג שלי לצחצח שיניים!).
    •  

• • ושוב, אין משהו לא מיני אינהרנטי באימהות. פשוט קשר אימהי הוא לא מיני.

• • יכולים להיות מצבים בחיים שבהם הקשר יהפוך לטיפולי. אבל זאת לא הכוונה כאן. הכוונה כאן היא לסוג של תפקיד חברתי שהרבה נשים וגברים כאילו "נופלים" לתוכו, שלא מבחירה.

הפסקת נשימה

כשקראתי את המאמר בפעם הראשונה, בשלב הזה כבר הייתי מדוכאת מלראות עד כמה אנחנו חסרות סיכוי. עד כמה התפקידים המגדריים טמועים בנו. עד כמה השינוי, אם יקרה, גם תלוי בנו. ואמנם קיצצתי קצת בדוגמאות פה בבלוג, אני תוהה אם גם את מרגישה ככה עכשיו כשאת קוראת את כל זה (או חצי מזה, אנחנו באמצע..). אז בשלב הזה אני מציעה שאם זה מציף, קחי הפסקה. אם לא, תמשיכי. בכל מקרה, קחי את המאמר הזה להעלאת מודעות. מודעות מדויקת יותר. כדי שתוכלי לעשות שינוי (במידה ואת רוצה לעשות איזשהו שינוי). כלומר במקום לחשוב למשל שמדובר ב"חוסר איזון הורמונלי", או משהו בך שהוא לא בסדר. המאמר הזה עוזר לשים את הזרקור על מה שבאמת מוריד (או מונע היווצרות של) חשק מיני. ובכך לטפל בדבר הנכון. סבבה?

החפצה

• • הפוקוס החברתי שיש סביב המראה של נשים, והחשיבות של המראה על פני העונג המיני מסליל נשים לראות את עצמן כ"sexy rather than sexual". כלומר המיקוד הוא בלהראות סקסית/מינית ולא בהכרח בלהיות מינית. במילים אחרות – החפצה. נשים הופכות להיות אובייקט מיני. איך זה בא לידי ביטוי במיטה ועם חשק?

• • החשק פתאום הופך להיות תלוי בהאם אישה תופסת את עצמה כנחשקת מספיק.

• • נשים מתמקדות יותר באיך הן נראות ולא באיך הן מרגישות

• • נשים מקדישות שעות רבות בלנסות להתקרב למודל היופי. מודל בלתי מושג.

• • במחקרים רואים שנשים שחוות חוסר סיפוק מאיך שהן נראות חוות גם ערך עצמי נמוך, סיפוק מיני נמוך, והנאה מינית נמוכה.

• • היחס החברתי לאיבר מין האישה:
    • מגיל אפס נשים לומדות כמה שהפות והנרתיק שלהן מלוכלכים, לא הגייניים, צריכים טיפוח וטיפולים ואינספור תכשירים.זה גורם לנשים לא לבקש מין אוראלי ולגברים לא לרצות להעניק מין אוראלי.
    • בכלל, נשים מדווחות על זה שהן מודאגות לגבי איבר המין שלהן במהלך יחסי המין.
    •  

• • המרחק ממודל היופי:
    • לפעמים קרבה למודל היופי דווקא יכול לעזור. נשים קרובות למודל היופי יכולות להרגיש שמחות יותר על כך, בדיוק בגלל שהחינוך הוא על להיות סקסית ולא בהכרח על להיות מינית.
    • מצד שני, קרבה גדולה למודל היופי גם יכולה להיות שלילית, כשהפוקוס על המראה הוא מאד גדול. מישהי שקרובה למודל ייתכן שמשקיעה בזה יותר, חושבת על זה יותר, מודאגת מזה יותר וכדומה.
    • ריחוק ממודל היופי – יש נשים שהעיסוק במראה העצמי יכול דווקא להעצים. לדוגמא מישהי שמנה בודי פוזיטיבית יכולה גם להיות במצב שהיא מתגאה בגוף שלה וממש לא להיות מושפעת מהדברים שציינתי.
    •  

• • זהות פמיניסטית! זהות פמיניסטית יכולה לתרום במובן הזה שנשים פמיניסטיות יותר חסינות להחפצה. מצד שני, הן גם ערות יותר לחוסר הצדק וגם זה יכול להשפיע לרעה.

• • חוסר ידע על הפות ועל הדגדגן – ובכלל חינוך מיני שרואה בפות נרתיק, חינוך מיני שרואה סקס כשווה לחדירה (לא שחדירה היא לא מענגת אבל היא בדר"כ לא הדבר שמוביל לאורגזמות אצל נשים). חינוך מיני שלא מדבר על המורכבות שאנחנו עוסקות בה כרגע סביב חשק. בקיצור – חוסר ידע על עונג נשי מוביל לחוסר חשק.

• • מיקוד בעונג הגברי – גם מונע ומוריד את החשק המיני.
    אם נשים מוחפצות כאובייקטים מיניים, בעצם זה ממסגר את הסקס כמשהו שגברים עושים לנשים.
    • אפילו אם מדברות על יחסי מין בהסכמה, נשים עדיין יכולות למצוא עצמן  בתפקיד ה"מקבלות". לא בהכרח עונג מיני, אלא פשוט בתפקיד הפסיביות שעושים להן דברים, שלא תמיד מענגים אותן.
    • לעומת זאת, גם כשהעונג הנשי הוא חשוב, הוא הרבה פעמים נתפס כ"פרס" עבור הגבר. כלומר אם אישה חווה אורגזמה זה מדד לכמה הגבר היה טוב. אז כשהמיקוד הוא עדיין בגבר – איכות החוויה והחשק אליה יורדים.
    •  

נורמות מגדריות לגבי יוזמה מינית sexual initiation

• • נשים מקבלות את המסר שהן לא אלה שאמורות ליזום סקס. לכן, הן לרוב לא מרגישות בנוח ליזום. וזה מוביל לכך שרוב הסקס קורה כשהגבר יוזם. כלומר למרות שנשים לא בהכרח רוצות פחות מגברים, יוצא שהן מקיימות יחסים בזמן שהן פחות רוצות.
    לקיים יחסים כשאת פחות רוצה – לא תורם לחשק המיני.
  • ובכלל, אם כל הסקס שלנו קורה כשגברים יוזמים – גם בזה יש בעיתיות. הרי לא לרצות סקס כשהגבר יוזם ≠ לא לרצות סקס באופן כללי. אז אם בגלל סטנדרטים חברתיים נשים פחות יוזמות זה ייתפס כאילו הן חוות חשק נמוך/בעייתי.
  • נשים לא מרגישות בנוח לחוות עונג מיני מחוץ למסגרת יחסי המין הזוגיים (שבדר"כ מבוססים על חדירה).
    • מרגישות שאוננות = בגידה. אז לא מאוננות למרות שרוצות.
    • סקס אמיתי בדר"כ = חדירה. ומכיוון שנשים בדר"כ לא גומרות מחדירה, אז הן לא חוות אורגזמה במהלך הסקס.והמסקנה היא, שלמרות שנשים רוצות להיות מיניות, עם הפרטנר שלהן, הרבה פעמים הסקס יהיה לא מספק וזה מן הסתם גם תורם לחוסר חשק לקיים יחסים שכאלו.
  • יותר נשים מאשר גברים תופסות סקס כ"חובה" או כ"מטלה" כ"חלק מהתפקיד" – וזה גם מוריד את החשק המיני. לשני הצדדים.
  • חוסר היכולת לסרב לסקס: במקרים הכי קיצוניים סקס יכול להיתפס ממש כמו תשלום, עבור כל מיני דברים אחרים (במיוחד אם את לא זאת שמרוויחה את הכסף בבית, או שאין לך גישה לכל המשאבים). ויש גם את הרמות היותר "עדינות" כביכול. מניפולציות "עדינות יותר".

איך כל זה משפיע על החשק המיני: סטרס

• • יש כל מיני דרכים שבהם סטרס משפיע על החשק המיני שלנו:

• • סטרס כרוני גורם לנו להשקיע משאבים בדברים שמדאיגים אותנו, ופחות ביחסי המין שלנו.

• • סטרס מונע מאיתנו לתפוס גירויים מיניים כסקסיים. כלומר משהו סקסי שבלי סטרס היה מדליק אותנו, עם סטרס – אנחנו לא שמות לב אליו או פשוט לא מדליק אותנו.

• • סטרס יכול למנוע עוררות מינית. כשעוררות מינית וחשק מיני אלו שני דברים שמחזקים אחד את השני. במילים פשוטות למה שיהיה לנו חשק אם שום דבר לא מגרה אותנו לזה?

• • נשים חוות יותר סטרס ובעיות שקשורות לסטרס. יותר זמן טיפול בילדים, פחות שינה, פחות זמן מנוחה ופנאי, התמקדות במראה חיצוני וכו' – גורם לסטרס בחיים שלנו.

• • ויש פה גם לופ. נשים שחוות שהחשק שלהן לא תקין, נמוך מידי, יבקרו את עצמן, ירגישו שהן כישלון וגם זה מוסיף עוד סטרס.

• • ועצם זה שכחברה אנחנו ממשיכות וממשיכים למקם את הבעיה בגוף האישה או בראש של האישה, זה בעצם להוסיף עוד אחריות וסטרס לאישה. כל זה בזמן שהבעיה היא לא בה. מיינד פאק?

• • ואם כבר דיברנו על חלוקת עבודה לא שוויונית אז מי בדר"כ תהיה אחראית על יחסי המין, על לקרוא ספר בנושא, לחפש לנו סדנה, לתזמן לנו זמן אינטימי? נשים!
    וזה כי התפיסה החברתית שלנו היא (שוב) שהמיניות הנשית היא הבעייתית. היא זאת שצריכה פיענוח, יותר טיפול, עבודה וכו'

• • וזה עוד מבלי בכלל לגעת באחריות לאמצעי מניעה, ואחראיות נוספות לאורך הדרך.

סיכום ומסקנות

• • חשק נמוך זאת לא בעיה! ומי שחווה חשק נמוך היא לא בעייתית.

• • חשק מיני נמוך הוא אולי אפילו מתנה? (מקווה שזה לא נשמע "חיוביות רעילה" מידי, זאת לא הכוונה) מתנה פוקחת עיניים לראות מה גורם לזה בחיים ולראות מה צריך להשתנות.

• • קחו בחשבון שמתוארת כאן תאוריה. היא כנראה אכן משקפת הרבה מחוויות החיים של נשים במערכות יחסים הטרוסקסואליות, אבל ייתכן שיש עוד דברים שלא מופיעים כאן.

• • מה שבטוח, אי אפשר להמשיך להתעלם מכל מה שעלה במאמר. (ועד היום ממש התעלמו מזה – ע"ע שיטות טיפול שסקרתי בהתחלה).

• • אל ייאוש! המאמר והסיכום הזה עלול להציף ולדכא. אבל הוא שלב הכרחי בשינוי. זהו שלב שבו אנחנו מגדירות מדויק יותר את הבעיה (היא לא בנו!) ומתחילות להעלות אליה מודעות ולאט לאט לטפל בה.

להרחבה ממליצה להקשיב לפודקאסט או לקרוא את המאמר עצמו.
ולמי שהגיעה עד כאן, אשמח לשמוע מה חשבת? מה לקחת מתוך הסיכום הזה? מתוך הפודקאסט? והאם היית מעוניינת בעוד ניתוחי מאמרים שכאלו? כתבי לי בתגובות!