אם יצא לך להשתתף במעגל נשים או אפילו להיכנס לאחת מעשרות קבוצות הפייסבוק השונות בנושא מיניות, וודאי יצא לך להיתקל בפוסט או בלייב על נפלאות ביצת היוני (או: ביצת ג'ייד). ואם לא, כנראה שלא פספסת.
בתור מישהי שעוסקת, מדברת וכותבת על נושאים שונים הקשורים במיניות נשית, נחשפתי לביצה בהזדמנויות רבות וגם נשאלתי עליה כמה פעמים. הפעם, החלטתי גם להעמיק ולקבוע את דעתי בעניין.
המטרה של הפוסט הזה, הוא להציג לכן את הצדדים הלא מדוברים בנושא, ולחסוך לכן זמן, תסכול, עוגמת נפש וכסף.
יחד עם כל זה, להציב סטנדרט חדש וגבוה לעולם המיניות הנשית. רמה חדשה של אמינות שאני חושבת שקצת חסרה בנוף כרגע.
אז מהי בכלל ביצת ג'ייד או ביצת יוני?
אבן בצורת ביצה. ביצת אבן.
הביצה עשויה מחומר שהתחושה שלו מזכירה שיש (זה שבמטבח), אבל למעשה מדובר בקריסטל כשהנפוץ ביותר הוא הג'ייד. מכאן השם ביצת ג'ייד.
ביצת יוני הוא כינוי אחר לאותו הדבר, כש"יוני" הוא כינוי ישן לרחם (womb, מגיע מהשפה הסנסקרית, שפה הודית עתיקה, שלא כל כך מבדילה בין רחם, נרתיק ופות).
מה עושות עם ביצת ג'ייד?
לביצת הג'ייד שימוש אחד עיקרי: הכנסה/החדרה אל תוך הנרתיק ותרגול תרגילים שונים כשהיא בנרתיק. הביצה מוכנסת, בערך כמו טמפון או גביעונית, ויכולה להישאר בפנים דקות עד שעות רבות (שנת לילה וכדומה).
נשים שמוכרות או מקדמות את השימוש בביצה טוענות בין היתר שהשימוש בביצה וביצוע של התרגילים מחזק את שרירי רצפת האגן, מגביר את הרגישות בנרתיק (ולכן הן ממליצות עליה למי שרוצה לחוות אורגזמה בחדירה) ומעלה את האנרגיה המינית.
אישית, מעולם לא השתמשתי בביצים הללו. ולאחר הקריאה שלי בנושא (שהסיכום לפניכן בפוסט) אני מוותרת בשמחה על הרעיון. בסופו של יום, מדובר במוצר עם יחסי ציבור טובים והבטחות שנוגעות בנקודות הכואבות וה"נכונות", אך חסרות כל ביסוס מחקרי.
אז למה אני חושבת שכל עניין ביצת הג'ייד הוא בלוף ממוסחר?
ההבטחות מנצנצות מידי
רגע לפני שאני פונה להכניס עצם זר לתוך הנרתיק שלי, אני מבררת עליו תוך כדי הרכבת משקפי הסינון שלי. במיוחד כשאני קוראת על זה באתר שמוכר ביצי יוני או בקבוצת פייסבוק בה נמצאות מוכרות רבות של המוצר.
העניין הראשון שעלה לתשומת ליבי בחיפוש שלי, היה כל אותן התועלות והיתרונות ה"בריאותיים" שאינם ניתנים למדידה. בשיטוט ברשת מצאתי תועלות כמו "העלאת האנרגיה המינית", "חיבור עמוק עם היוני שלך", ו"ניקוי אנרגטי פנימי וחיצוני" ועד טענות מסוכנות כמו "ריפוי טראומה מינית".
בדיוק כמו ההייפ שקיים סביב המריחואנה* (המרפאת סרטן, קורונה, יחסים עם החמות ושלום עם השכנים), אני מאד משתדלת לקחת בעירבון מוגבל הבטחות גרנדיוזיות, בלתי מדידות, לא מבוססות, וכאלה שפשוט נשמעות טוב מכדי להיות אמיתיות.
הבטחת הטיהור
קטגוריה נפרדת של הבטחות שאני נזהרת מהן במיוחד הן כל אלו שמשתמשות במילים "ניקוי", "טיהור", "איפוס" ואפילו "קדושה", במיוחד בהתייחסות לאיבר המין שלנו. זה פשוט כי הגישה שלי (מבוססת מדע) היא שאיבר המין שלנו הוא כבר נקי ויש לו מנגנונים השומרים על ניקיונו. כל טענה של ניקוי, שמרמזת על משהו שהוא מלוכלך ושצריך לנקות, לטהר או לעשות לו דיטוקס, היא טענה שמטרתה היחידה היא לגרום לנו להרגיש פחות ולהניע אותנו לקנות מוצר ש"יתקן" בנו משהו. סורי, אני לא קונה.
ההבטחה המינית
טענה נוספת שאתייחס אליה בהרחבה הייתה "העלאת הסיפוק המיני, הפוטנציאל האורגזמי שלך מחדירה והשפיכה הנשית". וספציפית, כאשר ביצת הג'ייד ניתנת כפתרון עבור בעיית ה"אני לא גומרת בחדירה".
יש פה עניין עקרוני שחשוב להבהיר.
"אני לא גומרת בחדירה" היא לא בעיה. היא גם לא מצב נחות בשום צורה.
כי 70-95% מהנשים לא חוות אורגזמה מחדירה בלבד.
הסיבה לכך היא שיש לנו מעט מאד קצוות עצבים (תחושה) בתוך הנרתיק.
הסיבה למחסור באורגזמות האלו או בכמות המועטה של קצוות העצבים בנרתיק, היא לא בגלל שאנחנו לא מתרגלות עם ביצת הג'ייד, לא בגלל שרירי רצפת אגן חלשים, גם לא בגלל שאנחנו לא רוצות מספיק, או לא משוחררות מספיק. זה פשוט עניין אנטומי.
בדיוק כמו שאני לא מצפה לחוות אורגזמה מגירוי הברך שלי, ולא מצפה מבן הזוג לחוות אורגזמה מגירוי הברך שלו, כעניין של ברירת מחדל, כך אני לא מצפה מנשים לחוות אורגזמה מחדירה בלבד, ולא שמה תנאים על חוויות כאלה ("אם רק תתרגלי מספיק").
מתבקש לציין שאני לא נגד אורגזמה בחדירה. גירוי פנימי יכול להיות מאד מענג במיוחד כשאנחנו מאד מגורות ובעצם מגרות את החלק הפנימי של הדגדגן.
אני בעד הבנת האנטומיה שלנו ושחרור מציפיות שבסיסן גבריות (השוואת המיניות הנשית לפי סטנדרט של מיניות גברית, גם אם ההשוואה נעשית בידי נשים) לפיה מכיוון שגברים חווים אורגזמה בחדירה, מן הראוי שנשים יחוו גם, as if המקביל לפין הוא הנרתיק.
עצוב לי מאד, שנשים שמעודדות למידה של המיניות שלנו, נופלות תמיד בקטע הזה, וכשהן כן מזכירות את הדגדגן, הן באותה נשימה קוטלות עם תיאורים לא נכונים כמו "אורגזמה דגדגנית היא אורגזמה שטחית, לעומת האורגזמה מחדירה, שהיא אורגזמה עמוקה ועוצמתית יותר".
מה אומר המחקר/המדע
השלב השני בחקירה שלי היה פנייה למקורות מדעיים/רפואיים שעליהם אני סומכת.
המקום הראשון אליו פניתי היה אל ד"ר ג'ן גאנטר, גניקולוגית פמיניסטית ומחברת הספר המפורסם The Vagina Bible, שעליו המלצתי לאחרונה בהרחבה בסטורי שלי באינסטגרם.
ג'ן שמה לעצמה כמטרה, להפיץ ידע על הגוף הנשי, בדגש על הבחנות בין המדע והמחקר לבין מיתוסים, ומתברר שגם היא יוצאת נגד ביצת הג'ייד. אצלה זה הגיע בתגובה לכך שהביצים תפסו כותרות בעקבות מכירתן באתר GOOP של גורו ה"בריאות" התורנית, גוונית' פאלטרו.
ג'ן יוצאת נגד תכונות נוספות שיוחסו לאותן ביצים, כמו למשל, היכולת שלהן לאזן הורמונלית (ביולוגית בלתי אפשרי) או היכולת לשנות את האנרגיה המינית (איך מודדות דבר כזה?).
בבלוג שלה היא מעלה נקודה חשובה בנוגע לטענה המופרכת לפיה:
"התבונה והעוצמה הנשית נמצאות באיבר המין הנשי"
היא שואלת, מה לגבי נשים שעברו כריתת רחם? מה לגבי נשים ללא נרתיק? או נשים שעברו ניתוחים שונים (למניעה או טיפול במחלות, או לשינוי מין)?
האם הן פחות יצירתיות? אפקטיביות? רגישות? נבונות? עוצמתיות?
ג'ן מזהירה גם מפני ההמלצה לשימוש ממושך בביצה (תזוזה, הליכה, ואפילו שינה, כשהביצה בפנים). הא"ב של תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן זה ללמוד לכווץ את השרירים הנכונים, ולא פחות חשוב, ללמוד לשחרר. כיווץ ממושך ובכלל תזוזה תוך כדי החזקת הביצה בפנים, עלולים לגרום לכיווץ של שרירים נוספים שלא אמורים להיות מכווצים כל כך הרבה זמן, לכאבים באזור האגן ואף לכאבים במהלך יחסי המין.
חשוב לומר, כן מומלץ ללמוד ולתרגל כיווץ ושחרור של שרירי רצפת האגן (למשל למניעת מקרים של בריחת שתן). על ידי תרגילי Kegel או בעזרת מכשירים שונים שהתרגול איתם נעשה בצורה מבוקרת, והם עשויים מחומרים שבטיחותם נבדקה.
ביצת הג'ייד, על אף שהיא נראית ומרגישה חלקה, בעצם כוללת נקבים (ברמה שלא ניתן לראות בעין) ויכולה לגרום לכניסה של חיידקים לא רצויים לנרתיק. חיידקים כמו אלה הגורמים לתסמונת הלם רעלי (TSS) או לוגינוזיס חיידקי (Bacterial Vaginosis).
בשורה התחתונה, כמו שלא מומלץ לשהות עם טמפון או גביעונית יותר מ-8 או 12 שעות ברצף, בהתאמה, בטח שלא מומלץ לשהות ואף לישון עם הביצה בפנים.
המחקר היחידי בו מופיעה ביצת הג'ייד
מחקר מעניין בנושא ביצת הג'ייד ניסה להוכיח את הטענה כי נשות ופילגשי קיסרי סין היו משתמשות בביצת הג'ייד, על ידי חיפוש ראיות היסטוריות לביצה במוזיאונים ואוספים סיניים מפורסמים שונים ברחבי העולם.
המחקר סקר יותר מ- 5000 אובייקטים שונים שעשויים מג'ייד ומצא לא מעט צעצועי מין ואביזרים, ששומשו על ידי מלכים שונים מהממלכה.
נחשו מה לא נמצאה? ביצת הג'ייד הואגינלית. אפילו לא אחת.
(מה כן מצאו? סתם כי זה פשוט ממש שעשע אותי.. פלאג אנאלי שנועד למנוע מאנרגיית הצ'י לברוח מן המתים וגם דילדו שלבשו כנראה גברים ונשים!)
בנוסף, צוין כי בסקירה של כתבי יוגה מיניים, אין שום אזכור של ביצת הג'ייד. וכדי לקבל פרופורציה, כן יש שם תיאורים שונים והוראות מפורטות על איך לגעת באיבר המין הנשי, ברמת החוזק, כיוון ומשך המגע! בקיצור, יש המון כתבים והם מאד מפורטים. אם כך מפתיע שאין שום אזכור לביצים.
מספרות אקדמאית הסוקרת מיניות בסין העתיקה, מתואר כי התפקיד של המלכה והפילגשים היא להעמיד יורשים זכרים. עונג מיני נשי בא לידי חשיבות רק כמקור לבריאות הפרטנר הזכרי. חשיבות האורגזמה הנשית באותה תקופה הייתה רק מכיוון שגבר המקיים יחסים עם אישה החווה אורגזמה, יכול לשאוב ממנה את אנרגיית החיים. זה היה האינטרס היחיד לאורגזמה הנשית. מה דעתך? חשוך או רומנטי?
בקיצור, בקרב הספרות המחקרית, הקשר בין ביצת הג'ייד למסורת סינית עתיקה מוטל בספק (עד שלא יוכח אחרת).
אם כך, למה יש נשים שנשבעות שביצת הג'ייד עזרה להן?
את השאלה הזאת הייתי מחלקת לשתיים.
לגבי נשים המוכרות את ביצת הג'ייד או כאלה המוכרות ומקדמות טכניקות אחרות ושיעורים בתשלום שילמדו אותך "איך גם את תוכלי לחוות אורגזמה בחדירה אם רק תעשי X" – להן אני פשוט לא מאמינה. גם בגלל האינטרס. אבל בעיקר כי הן מקדמות מסרים ומיתוסים לא שלהן עצמן, ללא שום הטלת ספק.
לגבי שאר הממליצות, כל אותן הלקוחות של הנשים מהקבוצה הראשונה, דעתי היא שאכן, יכול להיות שיפור מסוים בתרגול שרירי רצפת האגן. שיפור שהיה מתקבל גם בתרגילי ה-Kegel הפשוטים.
מעבר לזה, כנראה שמדובר באפקט פלצבו. שאגב, יש מחקרים שלמים המראים שבתחום המיניות, אפקט הפלצבו משחק תפקיד גדול יותר מאשר בתחומים אחרים. וכמו שאני תמיד אומרת – "ההקשר הוא שקובע": שיפור במיניות פחות מושפע מטכניקה, תנוחות, טיפולים קוסמטיים וביצים ויותר מושפע מהאמונות, הרגשות והגישה שלנו למיניות (הזוגית או האישית).
לכן, בואי נסכם זאת כך:
אם את חווה איזושהי בעיה שמפריעה לך, תסכול, חוסר סיפוק או אי שביעות רצון מיחסי המין שלך, פני לייעוץ או טיפול אצל גורם שאת בוטחת בו, ואל תתפתי לתרופות ולפתרונות קסם.
אם החלטת לאמץ תרגול של שרירי רצפת האגן שלך, אני ממליצה על תרגילי Kegel הקלאסיים, או מכשירים כמו Elvie, PeriCoach או KegelSmart שעשויים מחומרים הבטוחים לשימוש פנימי, אם כי לטעמי הם מאד יקרים. וכמובן, אם יש ספק, ההמלצה הראשונה שלי היא להיעזר בפיזיותרפיסט/ית רצפת אגן.
ולפעם הבאה, איך תלמדי לסנן מיתוסים בעצמך?
הנה שני דגשים, שאת יותר ממוזמנת לקרוא אותם בקול של סיני זקן וחכם 😊
- אם ההבטחות מופרכות ונוגעות לנושאים רבים ומגוונים מידי והן בלתי ניתנות למדידה (משלום עולמי עד אורגזמת נצנצים במוצר אחד) – הטילי ספק.
- אם המסר או המוצר גורם לך להרגיש פחות שלמה, נקייה, מוסרית, בעלת יכולת ובכלל משאיר אותך בתחושה של חוסר עוצמה עם איך שאת כרגע – סנני.
עד כאן להיום.
אשמח מאד לשמוע מה למדת מהפוסט הזה? מה לקחת? ומה אהבת?
האם יש מכשירים או טכניקות שונות שאת מכירה הדומות לסיפור ביצת הג'ייד?
והאם יש נושא נוסף שהיית רוצה לשאול לגביו? שהיית רוצה שאכתוב עליו?
מחכה לך בתגובות,
אפרת
*אני לא מבינה כלום במריחואנה, ולא באמת בדקתי עד כמה היא מרפאת סרטן ואת שאר המחלות. האיזכור פה הוא בנימה כללית, שאין חומר, מוצר, עשב וכד' שמרפאים ה-כ-ל. נראה לי. אבל ט.ל.ח.
17 תגובות
מרתק! תודה❤️??
פוסט מעניין ומרתק. אני רק לומדת להשתמש בביצה.
מגניב, אשמח לשמוע אם חווית שיפור במשהו בעקבות השימוש ?
פוסט ממש מעניין, בדיוק היום נתקלתי בפירסום של קורס כזה שמלמד איך להשתמש בביצה, ותהיתי אם יש בזה משהו… בכללי אהבתי את הגישה הביקורתית שלך שלא מספיק אנשים ניחנים בה 🙂
תודה רבה! ולגבי הגישה, זה לגמרי ניתוב חיובי של אופי מסוים ?
קוראתי את הפוסט, מרגיש כאילו רובוט שמעבד מידע מרחבי הנט כתב אותו…
אני לא חושבת שהרצון לגמור מחדירה בהכרח נובע מ"אני לא בסדר כמו שאני" או "אני צריכה לעמוד בסטנדרט הגברי". זה מגיע פשוט ממקום של רצון לחוות את זה כי זה כיף. את כאילו אומרת "אם את לא גומרת מחדירה – ותרי. זה עניין אנטומי". אבל הרבה פעמים עצם ההתעסקות בזה שולחת נשים להתעסק עם המיניות שלהן ולהתחבר אליה. אני לחלוטין מסכימה עם הטענות לגבי הביצה, אבל למי אכפת אם היא אכן עובדת מבחינה מדעית או לא? אם נשים מעידות שזה גרם להן להרגיש טוב, לא רואה בזה דבר פסול.
צודקת לגמרי. בתכלס מי אני שתשפוט מאיפה זה מגיע והאם זה טוב או רע.
אני כן בעד שאם זה מגיע אז ממקום של חקירה והתנסות ולא ממקום הישגי. אבל גם זה נטו המלצה שלי.
לצערי, אם תכנסי לקבוצות השונות את כמעט ולא (כנראה שבכלל לא, אבל אני מנסה להיות נדיבה) תתקלי בפוסטים בסגנון "היי אני וחבר שלי רוצים להרחיב/להתנסות בדברים חדשים, איך חווים אורגזמה בחדירה"
וכמעט תמיד תתקלי ב"אני לא מצליחה לחוות אורגזמה בחדירה, בנות שהצליחו, מה הסוד שלכן?"
או בנשים אחרות שמגיעות עם ציפייה כזאת פשוט כי כל הדוגמאות שאנחנו רואות סביבנו (למשל בסרטים) זה סקס=חדירה=אורגזמה משותפת.
לצערי, מעט מאד נשים שעוסקות בתחום המיניות מקדמות "אורגזמות דגדגן" ויותר מידי נשים פוסלות או מפחיתות בערכן
וזה בא לידי ביטוי באינספור "המדריך המלא לאורגזמה בחדירה" הכולל הבטחות ממוצאות לגבי "אורגזמה דגדגנית היא שטחית" ו"אורגזמה נרתיקית היא חוויה כל גופית" – true story! ואין לזה ביסוס! התאוריה הזאת כבר הופרכה.
לסיכום, אני גם בעד לצאת לחקור ולהתנסות, עם כמה שפחות תסריטים. ואם מישהי מוצאת משהו שעושה לה טוב, אני בעד, לא משנה מה זה 🙂
בול!
היי אפרת,
אהבתי מאוד את הראייה הביקורתית ואת הדרך שלך ׳לשפוט׳ מוצרים (מתחברת מאוד למסר: אם הם גורמים לך להרגיש ׳פחות׳, אל תקני).
קניתי בעברי ביצת ג׳ייד (לא ראיתי תוצאות אך איני יודעת אם זה בגלל שלא התמדתי או בגלל שהן אכן לא מדידות).
תודה על האינפורמציה שנכתבה באופן שנעים לקרוא ?
היי אלה. תודה רבה על התגובה ותודה על השיתוף לגבי הביצה!
ואו את מעולה. תודה!!
היי, אוהבת ממש את הגישה הביקורתית! אני איתך 🙂
אבל בתור מישהי שכן מתרגלת עם ביצת ג'ייד ובאופן כללי מאד מחוברת לגישות טיפול סומטיות אני חושבת שיש הרבה חלקים מהותיים שאת לא מתייחסת אליהם.
הראשון הוא אופן התירגול עם הביצה וההשפעה שלו בפני עצמו.
עצם העובדה שאישה לוקחת זמן אינטימי לעצמה, לומדת להכיר את איבר המין שלה, להתבונן, לגעת, להרגיש מבחוץ ומבפנים, לומדת איך להרפות ולכווץ אלה דברים משמעותיים ביותר שבהחלט תורמים לבריאות הנשית, דימוי גוף ואיזון גוף נפש.
שנית, הביצה כמו כל אביזר ואגינלי (החל מדילדו ועד אלקטרודה טיפולית לרצפת אגן) נותנת לאישה אפשרות נוספת לחוש ולחקור את הואגינה שלה מבפנים.
כיוון שהתנסיתי באביזרים שונים אני יכולה להעיד שהשימוש בביצה, שעשויה מחומר אורגני, שהיא קטנה יחסית ומעודנת בצורה שלה, פשוט נעימה הרבה יותר לעומת סיליקונים וכו' שמהם מיוצרים רוב האביזרים הקיימים שאני מכירה.
חוצמזה, לדעתי חסרים מחקרים רחבים על הנושא (תוך הבחנה בין סוג התירגול, משך, כוונת התרגול, חומר האובייקט וכו') ולכן לפסול מיידית משהו שבשטח הרבה מאד נשים מעידות שזה תרם להן ועושה להן טוב, זה קצת משונה בעיני.
לא חסרים דברים שלקח זמן עד שהוכח שהם קיימים בעוד נשים העידו שהן חוות אותם, לכן אני מאד זהירה ונמנעת מלהסתמך רק על מחקרים. דוגמאות נפוצות, רק לא מזמן גילו את מבנה הדגדגן במלואו, עד היום יוצאים מחקרים שטוענים שאין דבר כזה שפיכה נשית למרות שהיא קיימת ועוד איך (מניסיון:), וזה בלי לדבר בכלל על מחלות לא מאובחנות שמקבלות תיוג של היסטריה (אנדומטירוזיס, פיברומיאלגיה וכו').
היי דניאל! תודה שעצרת לכתוב לי!
אכן יש היבטים חיוביים לתרגול עם הביצה אבל הם לא בהכרח חייבים להגיע רק איתה.
כל מה שכתבת על לקחת זמן, למידה של איבר המין, התבוננות, תשומת הלב, למידה של כיווצים והרפיה – לא שמורים רק לביצה.
אפשר לעשות אותם עם הביצה, אפשר עם אביזרים אחרים, אפשר עם האצבעות, ואפשר גם בלי.
מבחינת הנוחות, ומעבר לחוויה האישית שלי/שלך/של כל אחת אחרת, אני גם חושבת שצריך לקחת בחשבון את הסיכון הבריאותי בשימוש בביצה, שלא תמיד ניתנת לחיטוי מיטבי, לפי דעת מומחיות ממני.
אני ממש מסכימה שחסרים מחקרים בנושא.
בינתיים ראיתי מחקר של אחת החברות המשווקת מאמן נרתיקי סיליקוני ואני מקווה שבשנים הקרובות יהיו עוד.
ולא, אני לא פוסלת מיידית את הדבר. אני שמה סימן שאלה סביב טענות נפוצות ומאד חד-משמעיות סביב הביצה.
לטעון שמקור הביצה הוא במנהג סיני עתיק כאשר יש אפס עדויות לכך – זאת הטעייה כל עוד לא מוכח אחרת.
לטעון בבטחון שהביצה מעלה את החשק המיני מבלי לבצע בדיקה בסיסית של כך, ללא שום ביקורת – זאת גם הטעייה.
אם נקביל את זה למוצרים אחרים, אני לא בטוחה שהיינו קונות משחת שיניים עם הבטחה להלבנת השיניים בידיעה שלא בוצעה בדיקה בסיסית שהמשחה אכן מלבינה משהו.
לצערי, בינתיים, כל העדויות ששמעתי היו מפי נשים שמוכרות את הביצה / מוכרות קורסים המשווקים את הביצה.
לרוב אפילו ללא שום גילוי נאות.
שוב, אני לא פוסלת, רק מביאה צד קצת פחות פופלרי בישראל.
כדי שמי שתבחר להשתמש בביצה תוכל לעשות בחירה מושכלת. ווואלה, גם לא להתאכזב כשהטראומה המינית לא נפתרה (עוד אחת מהטענות).
לגבי מחקרים,
מה שכתבת זה נכון. צריך לקחת בחשבון שמחקרים נעשים על ידי בני אדם. ובני אדם לפעמים טועים.
יותר מזה, מחקרים עד לא מזמן נעשו בעיקר על ידי גברים שחשבו שנשים הן סוג של "גבר לא מתפקד".
ב50 השנים האחרונות המצב קצת משתנה ככל שיותר נשים (ובכלל א.נשים מכל מיני מגדרים וצבעים) נכנסות לעולם הזה.
ויחד עם כל זה, כרגע, מחקרים (אמינים, שגם עברו ביקורת עמיתים), זה אחד הכלים הכי אמינים שלנו להבין תופעות.
ואם אנחנו מדברות על הביצה, אז גם לבודד משתנים.
כלומר, מחקר טוב יראה לנו האם הביצה עצמה תורמת לחשק המיני, האם זה הקריסטל, האם זה, כמו שכתבת, סוג או משך התרגילים או האם בכלל מדובר באפקט פלצבו?
לגבי הדוגמאות שנתת,
המבנה המלא של הדגדגן ידוע כבר מ1844. מה שאת מתייחסת אליו כ"רק לא מזמן" – זה מיפוי אחר.
אין היום מחקרים שטוענים שאין שפיכה נשית. להפך, רק יוצאים יותר ויותר מחקרים בנושא. וזה כבר קורה לפחות 15 שנה.
יש מצב שיש גם משהו משנות ה70. צריכה לבדוק. אבל הפואנטה היא שב50 ומשהו שנים האחרונות יש התקדמות (וזה בכלל סביב התחום המיני).
לגבי מחלות – אני לא מבינה ומתעסקת בתחום. מניחה שיש עוולות שצריך לתקן, אבל לשמחתנו, הנחת הבסיס של מחקר היא שאנחנו לא יודעים. ולא להפך.
לכן, שוב, אני לא פוסלת על הסף
פשוט רוצה להביא קול נוסף ביקורתי
ואני מאד מאד אשמח לגלות שאני טועה ושהביצה היא אכן מענה איכותי ואמין לכל הטענות שמיוחסות לה.
תודה רבה על התוכן שלך! הזוי כמה אין לנו ידע עלה גוף שלנו וכמה אנחנו פונות החוצה לכל מיני גורואיות, כמו שכתבת.
אהבתי את הנקודות שכתבת בסוף ואני אשים לב להיות ביקורתית מול מסרים כאלה בעתיד
תודה:)
אני כל כך שמחה שעשית את הפוסט הזה!
וואו כמה שאת צודקת אני דביוק צפיתי עכשיו בכמה סרטוני תרגול עם הביצה ואני כל הזמן שואלת את עצמי מה השד הטמון בה שעושה קסמים כי אני עושה את אותו תרגול אבל עם האצבעות עוד לפני שראיתי וצפיתי בסרטונים הללו.
טוב תמשיכי לשמור על פינת השפיות הזו כדי שהיא רק תגדל ותגדל ולא תהפוך את כולנו ליצורים ברשות קידום מסחר ועסקים