חשק מיני הוא לא דחף. אז מה כן?

כשמדברות על חשק מיני יש נטייה לדבר במונחים של דחף, של יצר, של ליבידו. כוח פנימי טבעי שכזה שחובה לספק. משהו שתמיד אמור להיות שם בתוכנו, ללא שום קשר למה שקורה מחוצה לנו. אבל למרות התיאורים הנפוצים, בשנים האחרונות, המחקר המיני מגלה תמונה אחרת לגמרי לגבי חשק מיני ואיך הוא עובד. ובין היתר, התגלה שחשק מיני הוא ממש לא דחף. אז מהו כן? ואיך הידע החדש יכול לשדרג לך את חיי המין? קראי את הפוסט ותגלי.

מה זה בכלל דחף?

מבחינה היסטורית, סקסולוגים וחוקרי מיניות חשבו שהדרך שבה בני ובנות אדם ניגשים לקיים יחסי מין היא בצורה דומה לגישה שלהם כלפי אוכל ושתייה. כלומר, מדובר בדחף. כשדחף, כשמו כן הוא, חוויה פנימית לא נעימה הדוחפת אותנו לתקן איזושהי בעיה. בעיה כמו רעב, צמא, עייפות וכדומה. ככה חשבו על סקס בעבר. והמונח "דחף מיני" (או Sex Drive) מתאים בדיוק לקו המחשבה הזה. קיים בתוכנו משהו שדוחף אותנו לענות על הצורך הבסיסי ביותר הזה שנקרא – מין.

במשהו כמו 20 השנה האחרונות קו המחשבה הזה (שחשק מיני הוא סוג של דחף) התערער והופרך, אבל הידע הזה עוד לא חילחל הלאה אלינו כחברה. ואנחנו ממשיכים וממשיכות להתייחס לרצון לקיים יחסי מין כאיזשהו דחף בסיסי, למרות שזה ממש לא נכון.

למה חשק מיני הוא לא דחף?

פשוט מהסיבה שאף אחד ואחת עוד לא מתו מזה שלא קיימו יחסי מין.

ההגדרה של דחף היא חוויה פנימית לא נעימה שדוחפת אותנו לתקן איזושהי בעיה. בעיה שאם לא תתוקן – תביא למותנו. למשל בדוגמאות שציינתי קודם: אם לא נאכל – נמות. אם לא נשתה או נישן – גם נמות. אבל לגבי יחסי מין – זה ממש לא המצב.

וכן, גם אם ממש ממש נרצה לקיים יחסי מין, ונתחיל להיות מתוסכלות לגבי זה. מהתסכול- עדיין לא נמות.

אז אם זה לא דחף, מה זה כן חשק מיני?

חשק מיני זאת מערכת המבוססת על מוטיבציה תמריצית. incentive motivation system באנגלית. מה שזה אומר זה שכדי שיהיה לנו חשק, כדאי שתהיה לנו מוטיבציה טובה לכך שתמשוך אותנו לכיוון יחסי המין. לעומת הדחף שמבוסס על הימנעות ממצב מסוים (נגיד רעב) שמפעיל אותנו לנוע בכיוון הנגדי (לכיוון השובע). מערכות מבוססות תמריצים לא פועלות על הימנעות אלא נטו על משיכה לכיוון "מקום טוב/מהנה יותר". לכיוון איזשהו גירוי חיצוני שמושך אותנו.

קל להבין זאת אם נחשוב לדוגמא על מקרה שבו לא קיימת יחסים למשך תקופה ארוכה. לאחר תקופה ארוכה של אי קיום יחסים/אוננות, החשק שלך קרוב לוודאי ירד. וזה בניגוד למה שקורה עם אוכל. כשאנחנו לא אוכלות הרעב שלנו רק ילך ויתגבר, הוא לא יפחת.

בנוסף, איש.ה שמקיימים יחסים שלא מספקים אותם (נושא שדיברתי עליו כשכתבתי על פער האורגזמות או על השאלה שיש לשאול כשאין לנו חשק) בשלב מסויים יפסיקו לרצות ולחשוק באותם היחסים. וזאת אגב עוד סיבה למה לא צריך להסתכל על חשק בראייה צרה של "יש/אין" או סתם "איך להגביר חשק". אלא לראות אותו כמאפיין לאיכות יחסי המין

מקבילה יפה להמחשת הנקודה של מהו חשק זה סקרנות ומשחק (Play). גם סקרנות וגם משחק הם אלמנטים בסיסיים אצל האדם (ואצל עוד מיני חיות). אלמנטים טבעיים, אבל כאלו שלא מסתתר מאחוריהם איום על חיינו. כיף לעסוק בהם, הם תורמים לנו, אבל לא נמות אם לא נשחק למשך המון המון זמן. כך בדיוק גם עם חשק.

ולמה זה כזה משנה? (אזהרת טריגר אונס)

שתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שלהגדיר חשק כדחף פשוט פוגע בחיי המין שלנו. הרי מה קורה אם פתאום נתקלנו בתקופה שבה אין לנו חשק לקיים יחסי מין? שזה אגב משהו שקורה לכולם בשלב כזה או אחר. אם נתייחס לחשק כאיזשהו דחף שתמיד אמור להיות שם, נוכל להתבלבל ולחשוב שמשהו בנו לא בסדר אם אנחנו לא חוות חשק "יש מאין". אבל לא ככה עובד החשק המיני. ומחשבה שכזאת, שיש בנו משהו לא בסדר, אף פעם לא תתרום לחיי המין שלנו.

מה גם שהיום ידוע ומוסכם שאפשר לחיות חיים מלאים ובריאים גם בלי לקיים יחסים. בין אם מדובר בא-מיניות ובין אם מדובר בזוג שתדירות יחסי המין שלהם היא אפסית מבחירה. אם זה סבבה להם – אין פה משהו שהוא לא בסדר. והמחשבה שחשק הוא סוג של דחף ואמור להיות שם תמיד ולדחוף אותנו לקיים יחסי מין בכל רגע נתון – היא מחשבה שלמעשה מחריגה א.נשים בריאים.ות לחלוטין.

סיבה שנייה, אפילו יותר חשובה, היא שאם כחברה נחשוב על חשק כדחף, זה עלול להכשיר פעולות שלא נרצה להכשיר. למשל אונס. אם נחשוב על מין כמשהו שעונה על דחף "בסיסי", "אנושי", "צורך שחובה לתת לו מענה", הדרך מפה ללסלוח על מין שאינו בהסכמה – קצרה. הרי כביכול מדובר ב"מנגנון הישרדותי". "הוא היה רעב למין". וזה משהו שחברתית אנחנו לא רוצות ורוצים לאפשר.

למה זה עדיין יכול לפעמים להרגיש כמו דחף?

הסיבה שבגללה חשק יכול לפעמים לעקצץ לנו ולהרגיש כמו דחף שאנחנו רוצות להרגיע היא כי הרבה פעמים אנחנו מתבלבלות (ומתבלבלים) בין חשק מיני לבין חיבור. חיבור (Connection) זה כן דחף. אנשים אשכרה מתים מבדידות וחוסר בקשרים ובחיבור.

ובעולם שבו לא תמיד בטוח (וכנראה שאצל גברים אפילו פחות בטוח) להביע את הצורך בקרבה, חום, חיבור ואהבה – לפעמים הדרך היחידה ה"לגיטימית" להביע את הצורך בחיבור היא על ידי מין. זאת הסיבה שחשק לפעמים מרגיש כמו דחף. אבל הוא לא. וברגע שניתן מקום להביע מנעד רחב יותר של רגשות, וברגע שנפסיק לחשוב על מין כמשהו שנשים אמורות לספק לגברים (ראו עוד "מיתוס הביצים הכחולות") – אז אולי נפסיק לחשוב על מין כסוג של דחף.

הגיע הזמן ללמוד איך עובד החשק המיני

ההבנה הזאת שחשק מיני הוא לא דחף, שהוא לא להבה שאמורה תמיד להיות דלוקה ברקע, יכולה לשחרר אותנו מהתחושה שמשהו בנו לא בסדר בנוגע לחשק שלנו, ודווקא לאפשר לחשק להגיע. או בכלל, לגרום לנו לעשות פעולות על מנת להזמין את החשק. פעולות שלא נעשה כשאנחנו חושבות שהוא פשוט "אמור להיות שם". 

זאת הבנה קריטית לפני שלומדות איך חשק מיני באמת עובד.

אם הפוסט הזה פתח לכן את הראש לחשיבה החדשה הזאת ותרצו להעמיק עוד (יש עוד כל כך הרבה מיתוסים כשזה מגיע לחשק המיני שלנו) – ממליצה לכן להצטרף לקורס הקרוב שאני מנחה ובו נלמד מיניות נשית בגישה פמיניסטית ומבוססת מחקר. אני ממליצה עליו בחום במיוחד לנשים שמתמודדות עם חששות, דאגות וחוסר סיפוק בנוגע לחשק שלהן ורוצות ללמוד איך הוא עובד, איך להזמין אותו, ובאופן כללי יותר איך להנות יותר מהמיניות שלהן (כי למה שנחשוק ביחסי מין שלא מדליקים אותנו?).

שאלות על חשק? כתבי לי בתגובות!

מוזמנת להמשיך לעקוב:

רוצה לקבל עדכון כשיוצא פוסט חדש?

מוזמנת להכניס פרטים ותקבלי עדכונים על פוסטים חדשים,
המלצות קריאה, ומפגשים שווים שאני מארגנת.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן