האם כדאי להשתמש בויברטור (או בכל צעצוע מין אחר) אם אני בתולה?

לאחרונה נתקלתי בסטורי של משפיענית מפורסמת שעשתה קמפיין של צעצועי מין. אותה משפיענית קיבלה שאלה ממישהי, שהגדירה עצמה כבתולה, סביב החשש להשתמש בויברטור פנים נרתיקי. המשפיענית חיזקה והצדיקה את אותו החשש והמליצה לאותה בחורה ללכת על צעצוע שנותן גירוי חיצוני. כשראיתי את זה, זה הפריע לי. לא ההמלצה להשתמש בצעצוע חיצוני (זה דווקא סבבה). אלא החיזוק וההצדקה של מונח הבתולים ושל החשש משימוש בצעצוע פנימי בעקבות "מצב הבתולים". מתברר שלא רק לי זה הפריע, כי מספר עוקבות שלי שלחו לי צילום של הסטורי וביקשו את התייחסותי בעניין. אז הנה התייחסותי בעניין בצורה כזאת שגם נוכל ללמוד ממנה דבר או שניים:)

קודם כל – בואו נפריך את מושג הבתולים

בגדול, יש לי שתי בעיות עם מושג הבתולים. אחת קשורה לנושא שנקרא התסריט המיני (שכבר כתבתי עליו בהרחבה) והשנייה קשורה לבעלות שלנו על הגוף שלנו, במיוחד כנשים.

מי נחשבת בתולה? ולמה זה כזה מטופש?

בעצם מי נחשבת בתולה? בתולה על פי התרבות שלנו, במילים הכי ישירות, היא מישהי שפין עדיין לא נכנס לנרתיק שלה. זאת בעצם ה-פעולה שמבדילה בין לא-בתולה לבתולה. תחשבו רגע עד כמה זה מוזר שיש פעולה מינית אחת מאד מסוימת שמגדירה את זהות האישה כולה. תחשבו עד כמה זה מוזר שאנחנו יכולות לעשות אלף ואחד אקטים מיניים אחרים, או סתם בכללי להיות באינטימיות עם א.נשים, אבל אם פין לא נכנס לנרתיק, אנחנו בתולות. מנגד, פין יכול להיכנס לנרתיק שלנו, ללא שום אינטימיות, ללא שום דבר אחר, והאקט הזה משנה את זהותנו כליל. וגם, מגדיר את הסטטוס החברתי שלנו.

פה גם נכנסות הסטיגמות שיש על בתולים, במיוחד החל מגילאים מסויימים. לצערי, החל מגיל מסוים, אם טרם "איבדת" את הבתולים שלך (ולמה זה בדיוק לאבד? למה הקונוטציה היא להיפטר מזה וכמה שמהר?), לרוב את תסתובבי עם תחושת אשמה, בושה, פספוס ו"משהו בי לא בסדר" על זה. ושוב, על מה? על הכנסה של משהו לנרתיק? איך זה הפך להיות הפרמטר הקובע? למה זה כזה חשוב?

איך מונח הבתולים משפיע על ההנאה המינית שלנו?

כשמשקל הבתולים מונח על אקט החדירה בלבד, וכשבשפה שלנו המשמעות היא שאם אנחנו בתולות זה אומר שלא קיימנו יחסים, בעצם אנחנו משוות בין יחסי מין וחדירה. כלומר, אנחנו חיות בעולם שבו יחסי מין = חדירה. נקודה. לא הייתה חדירה? לא נחשב יחסי מין.

מה הבעיה בזה?

1. חדירה זאת רק אחת הפעולות שאנחנו יכולות לעשות ביחסי המין שלנו. אם יחסי המין שלנו מבוססים בלעדית על חדירה, ורק מעט מהמסביב, מתישהו זה יתחיל לשעמם. וכשאנחנו מקובעים ומקובעות רק על אקט אחד, זה בסופו של דבר יפגע בהנאה המינית שלנו. מחקרים אגב תומכים בסעיף הזה ומראים שזוגות הטרוסקסואליים חווים יותר שיעמום מיני כשיחסי המין שלהם מבוססים בעיקר על חדירה.
2. כשיחסי מין = חדירה, אנחנו בעצם מבטלות בשפה שלנו אקטים אחרים שיכולים להביא לנו כנשים לא פחות עונג. חדירה היא פעולה שלרוב מענגת מאד את הזכר, ויחסית פחות מענגת עבור הנקבה. כלומר, כשיחסי המין שלנו מובילים בזריזות לחדירה, ומבוססים בעיקר עליה, יש לאישה פחות סיכוי לחוות אורגזמות (מה שמוביל לפער האורגזמות ולפער ההנאה). בשפה שלנו, כשאנחנו משתמשות במונח "יחסי מין" או "שכבנו" כמילה נרדפת לחדירה בלבד, אנחנו בעצם מוחקות את כל אותן הפעולות שהכי מענגות נשים (מגע ידני ואוראלי). פעולות שלרוב לא נחשבות כ"שכבנו". בסופו של דבר, בתודעה שלנו, אנחנו מבינות שהעונג שלנו הוא פחות חשוב, הוא "אקסטרה" (וגם על זה הרחבתי כאן).

במילים אחרות, מונח הבתולים משמר את התסריט המיני. תסריט הקובע שיחסי מין מבוססים בעיקר על חדירה. מה שמבסס את פער האורגזמות ופער ההנאה בין גברים לנשים ביחסים הטרוסקסואליים (בין גברים לנשים).