למי יש יותר חשק מיני? גברים או נשים?

יוצא לי לא מעט פעמים לשמוע את המיתוס לפיו גברים* רוצים יותר סקס מנשים. או במילים אחרות, שלגברים יש יותר חשק מיני מלנשים. נתקלתי באמירות כאלה בסדנאות שהשתתפתי בהן, בקבוצות הפייסבוק השונות, בשאלות שאני מקבלת ואפילו בהרצאות שאני מעבירה. ויחד עם זאת, נשים שפונות אלי עם חשק גבוה מבן זוגן, לרוב מרגישות שמשהו לא בסדר בהן. ש"התהפכו התפקידים". אבל האם לגברים באמת יש יותר חשק מיני מלנשים? מה המחקרים בתחום מראים? ומה הדבר המפתיע שממש שווה ללמוד מהם?

[*בפוסט הזה, בכל פעם שכתבתי גברים ונשים התייחסתי לאנשים סיסג'נדריים והטרוסקסואליים. לצערי אלו היו האנשים שעליהם נעשו המחקרים שעליהם כתבתי בפוסט]

האם לגברים יש יותר חשק מיני מלנשים?

האמת היא, שרוב המחקרים יראו שכן. כלומר, שגברים רוצים יותר סקס, חושבים יותר על סקס, ועושים יותר סקס. אבל, והאבל הזה חשוב, השונות גדולה מאד. גברים בממוצע אולי רוצים, חושבים ועושים יותר, אבל יש גם לא מעט נשים שרוצות, חושבות ועושות יותר, מלא מעט גברים. במילים אחרות, אנחנו יכולות לראות הבדלים בממוצע, אבל בפועל, בשטח, נמצא גם לא מעט עדויות למקרה ההפוך. כך שהתשובה היא כנראה יותר מורכבת מסתם להשוות ממוצעים. קל להמחיש את הנקודה הזאת בהשוואה להיבט אחר כמו גובה. הגובה הממוצע של גברים הוא גבוה מהגובה הממוצע של נשים. אבל יש המון נשים שגבוהות מהמון גברים. ובאיור:

עניין נוסף שלא נלקח בחשבון כשמודדים חשק באופן מספרי ומחפשים ממוצעים (למשל עם השאלה "כמה פעמים בממוצע חשבת על סקס במהלך השבוע האחרון?"), זה שלא נלקחות בחשבון השפעות תרבותיות רחבות.

למרות אהבתי הגדולה למחקרים והרצון לבסס את הידע עליהם, מי שעומד מאוחרי מחקרים הם אנשים. ואנשים הרבה פעמים טועים או מושפעים בעצמם מכל מיני תפיסות חברתיות. תפיסות שמשפיעות על נקודת המבט שלהם ועל הדרך שבה הם מעצבים ניסויים כאלה ואחרים. זה גם לא אומר שכל המחקרים שווים לתחת:) אלא שפשוט צריך לקרוא אותם בביקורתיות. למשל צריך לקחת בחשבון מי החוקרים (האם רק גברים?) ובאיזו שנה נערכו (כי התפיסות ונקודות המוצא שלנו בשנות ה-60 שונות מאלו שבעשר השנים האחרונות). לכן, כשזה מגיע לחשק מיני, מחקרים איכותיים לוקחים בחשבון את המסרים התרבותיים השונים שנשים וגברים נחשפים אליהם.

על אילו מסרים סביב חשק מיני גדלת?

אם את אישה בעולם, קרוב לוודאי שנחשפת למסרים שונים בנוגע למיניות שלך. בין אם באופן מופגן וגלוי ובין אם בדרכים קצת יותר עדינות. מסרים של בושה סביב המיניות הנשית, שהיא לא משהו שיש לחגוג, שאם את מבטאת אותה אז רק בדרכים מסוימות (שנקבעו על ידי גברים, למשל בתוך נישואים, לטובת פריון וכדומה). בנוסף להיותנו "לא מיניות", על נשים מוטלת החובה להיות "שומרות הסף" של המיניות הגברית. במילים אחרות, הגברים הם אלו שרוצים, הנשים הן אלו שמאפשרות את רצון הגברים.

נשים הן לא היחידות שמושפעות ממסרים שכאלו. על גברים מופעל הלחץ להיות היפר-מיניים, והם לומדים ש"גבר אמיתי אף פעם לא מסרב לסקס". המסרים האלו כל כך טמועים בחברה שלנו, שאפשר לשמוע אותם בגרסאות דומות גם אצל נשים. למשל לא מעט פעמים אני שומעת נשים שמפקפקות בסטרייטיות של הגבר שלהן אם הוא מסרב לסקס. (אם בא לך לקרוא עוד על מסרים ואיך הם משפיעים עלינו ממליצה לך לבדוק את הפוסט שלי בנושא התסריט המיני).

לכל המסרים האלו יש השפעה על החשק המיני שלנו. כלומר על המחשבות שלנו לגבי סקס, על הרצון שלנו לקיים יחסים ועל כמות יחסי המין שנקיים. ויש כמה מחקרים שמראים את זה. אבל לפני כן, קצת רקע מחקרי חשוב:

מאיפה הגיע הרעיון שלגברים יש יותר חשק מיני מלנשים?

כנראה שהרעיון והחלוקה המגדרית של החשק המיני התחילה לפני כמה מאות שנים. ובשנות ה80 "ביססו" אותה גם במחקר. במחקר מפורסם אחד נתנו לגברים ולנשים (סטודנטים.ות נסיינים.ות) לגשת לבני המין השני באיזו אוניברסיטה בארה"ב ולומר להם את המשפט הבא: "ראיתי אותך ברחבי הקמפוס, את/ה מוצאים חן בעיניי". ואז המשיכו באחת מהאופציות הבאות:

• האם תרצה/י לצאת איתי הערב?
• האם תרצה/י לבוא איתי לדירה שלי הערב?
• האם תרצה/י לשכב איתי הלילה?

המטרה הייתה לבדוק מי רוצה יותר סקס: גברים או נשים?

תוצאות המחקר הראו שוני גדול בין המינים. אף אחת מהנשים לא רצתה לשכב עם אף אחד מהגברים, לעומת כ70% מהגברים שהסכימו לשכב עם הנשים. עבור הגברים והנשים, כ-50% הסכימו לצאת לדייט, כלומר בתשובה לשאלה הזאת לא היה שינוי. החוקרים במחקר טענו שתוצאות המחקר עלולות להיות מושפעות ממסרים תרבותיים שונים המופעלים על גברים ונשים (למשל ש"גברים רוצים סקס" ו"נשים מחפשות אהבה"). אבל גם שנשים נמצאות תחת סיכון גבוה יותר לאלימות אם הן יסכימו ללכת לבית של גבר זר. אבל למרות כל ההסתייגויות הללו ואחרות, אנשים לקחו את המחקר הזה והשתמשו בו כהוכחה ש"הנה. לגברים יש יותר חשק מלנשים. אהא!"

למה שנשים לא ירצו לקיים יחסים עם אדם זר? למה באמת?

פסט פורוורד ל2013, חוקרת אמריקאית פירסמה מאמר שבו פירטה את הסיבות שבגללן נשים לא ירצו לקיים יחסים עם גברים זרים. הסיבות כללו את הפחד מאלימות ואת הספק שהסקס בכלל יהיה שווה (זוכרות את פער האורגזמות?).

במחקר אחר קצת פחות אכזרי, שבו לא שואלים אנשים אם הם רוצים לשכב איתנו הלילה ואז מודיעים להם שהם חלק ממחקר (אאוצ'), נתנו למשתתפים לדרג תיאורטית כל מיני סיטואציות. המשתתפים והמשתתפות דירגו סיטואציות דומות כמו קודם, רק שהפעם נשאלו בנוסף שאלות בסגנון "כמה נראה לך שתהני/ה?", "כמה סיכון יש בסיטואציה?" וכדומה.

מה שהמחקר הזה ועוד כמה מחקרים בסגנון גילו היה שלמרות שנראה לנו שהשאלה ששואלים גברים ונשים היא זהה, למעשה היא ממש שונה! גבר נשאל האם הוא רוצה לקיים יחסי מין שבהם הוא יצא מסופק וכמעט ללא סיכון. אישה נשאלת האם היא רוצה לקיים יחסים בינוניים ואולי גם להירצח.

רוצה לשכב עם ג'וני דפ?

הנקודה מתחזקת במחקר שבו שאלו א.נשים האם היו מסכימים ומסכימות לקיים יחסים עם סלב. כשנשים נשאלו "האם יקיימו יחסים עם ג'וני דפ במידה והיה מעוניין" המספרים היו דומים לכשגברים נשאלו "האם הייתם רוצים לקיים יחסים עם אנג'לינה ג'ולי אם הייתה מעוניינת?" במילים אחרות, כשיש הזדמנות לקיים יחסים עם מישהו.י שבו.ה חושקים – אין הבדל בין המינים.

מה אפשר לקחת מכל זה?

או מה אפשר לקחת מכל המחקרים ליחסי המין ולהתמודדויות האישיות שלנו עם החשק המיני שלנו? בעצם, ראינו שלמרות שהרבה פעמים נשמע כאילו תמיד מדובר באותה השאלה "רוצה לשכב?", בעצם גברים נשאלים שאלה שונה מנשים. ונשאלת השאלה מה אנחנו אישית שומעות כשמציעים לנו לשכב (או כשהאופציה הזאת עולה לנו בראש, בינינו לבין עצמנו). 

האם ההצעה היא לוותר על שעת שינה עבור יחסי מין שלא בטוח נהנה בהם וכמעט בטוח שלא נחווה בהם אורגזמה ושאולי אפילו נצא מהם יותר מרוחקים ממה שנכנסנו? או האם מציעים לנו יחסים שבהם נבוא לידי ביטוי, הפסקה כייפית מכל המולת היום יום, שבה נחווה גם ריגוש, פורקן, קרבה ואהבה לפרטנר.ית שלנו? כלומר, מה ההזמנה שאת מקבלת?

לדעת מה ההזמנה שאת מקבלת + לדעת איך חשק מיני עובד (לומדות את זה פה) = סיפוק וחשק מיני**

(**ההחרגה היחידה זה אם את מגדירה את עצמך מלכתחילה כא-מינית)

כי כשההזמנה מספיק מושכת (על זה הרחבתי כאן) וכשהסביבה מספיק בטוחה להיענות להזמנה, החשק יגיע. ככל הנראה, ללא הבדל בין המינים.

אז עד כאן להפעם, אשמח לדעת מה דעתך.
האם לדעתך ההבדלים בין גברים לנשים הם הבדלים יותר ביולוגיים? או שמדובר בהשפעה תרבותית רבת שנים ורחבת היקף? גם וגם? לא זה ולא זה? 

ובכללי, אם לקחת משהו מהפוסט הזה, כתבי לי?