השפה שלנו יוצרת מציאות. היא קובעת לנו מה חשוב ומה פחות. וזה נכון גם למה שקורה בחדר המיטות ובמיניות שלנו, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לעונג מיני נשי. בפוסט הזה אני מציגה 5 מונחים בשדה המיניות שיש בהם בעייתיות מסוימת ואילו מונחים חלופיים כדאי לנו לאמץ. מניחה שאפתיע אתכן עם חלק מהמונחים.
1. משחק מקדים
מה זה משחק מקדים? אם נשאל איש.ה רנדומליים ברחוב הם יגידו לנו שאלו כל אותן הפעולות שנעשות בתחילת או לפני יחסי המין, הרי זה נקרא משחק מקדים. ומה המטרה של המשחק המקדים? לרוב התשובה שנקבל היא: להכין את האישה לקראת החדירה.
למה אני לא אוהבת את המונח?
הסיבה שאני לא אוהבת את המונח "משחק מקדים" זה כי הוא מרמז שהמנה העיקרית והכי חשובה ביחסי המין שלנו היא אקט החדירה. הכניסה של הפין לנרתיק. כשמה שקורה במהלך החדירה זה שהזכר מקבל גירוי, שמדויק לו אנטומית, בעזרתו הוא מצליח יחסית בקלות לחוות אורגזמה. כשעבור הנקבה הגירוי הזה הוא לרוב פחות מדויק (הדגדגן לא תמיד מקבל גירוי ישיר במהלך החדירה) והיא לרוב לא חווה אורגזמה בזמן הזה. במילים אחרות, מרכז יחסי המין סובב סביב הזכר והעונג שלו בעיקר.
סיבה נוספת שבגללה אני לא אוהבת את המונח "משחק מקדים" היא שעלול להיות בו מין ביטול חשיבות במילה "מקדים". על פניו היה אפשר לחשוב שדווקא יש פה חשיבות יתרה, שכן הוא "מקדים"! אבל בחוויה שאני שומעת מנשים שאני מלווה, יש דווקא חוסר חשיבות וזירוז, שכן זהו רק ה"משחק המקדים". ואם יש זירוז במהלך השלב הזה, שבו האישה לרוב מקבלת עונג שמדויק לה, ויש גם ציפייה מהאישה לחוות אורגזמה מהחדירה (ציפייה שהיא בראש הסיבות ל"פער האורגזמי" בין נשים לגברים) התוצאה המתקבלת היא פחות אורגזמות ועונג באופן כללי עבור האישה. שכן, הסיכוי הכי גדול שלה לחוות עונג ואורגזמות הוא לרוב במהלך אותו "משחק מקדים".
אז מה במקום?
בינתיים, אני אוהבת להשתמש במילה חימום. כשהמילה חימום כוללת את החימום של שני הצדדים. החימום הוא הכנה כללית. הוא לא בהכרח כולל מגע באיברי המין (אבל יכול), ולא בהכרח כולל מגע באברי המין רק של האישה.
כלומר אני לא רק רוצה להחליף את המונח "משחק מקדים" בחימום ולהשאיר את התפיסה זהה. אלא אני רוצה שבעזרת שינוי המילה, נתייחס אחרת לכל יחסי המין שלנו. למשל שנבין שיחסי המין בדר"כ יצטרכו לכלול חימום. ושאחריו (במידה ורוצים) מגיע שלב שכל צד מקבל את הגירוי המותאם והרצוי עבורו.
מה דעתכן על המונח החלופי? יש לכן רעיון אחר? אם כן כתבו לי בתגובה!
2. בלבול בין מונחים כמו פות, נרתיק ודגדגן
נתחיל בהסבר קצר: פות הוא הכינוי לכל החלק החיצוני של איבר המין של האישה. הנרתיק הוא המעבר המחבר בין חלק מהפות לצוואר הרחם. הדגדגן, איבר אחר שחלקו חיצוני ונגיש וחלקו פנימי. חלקו החיצוני נמצא במעלה הפות. הדגדגן הוא גם האחראי העיקרי לעונג המיני עבור הרוב המוחלט של הנקבות.
איפה הבלבול?
הרבה פעמים ובעיקר בשפה האנגלית יש בלבול בין הפות לנרתיק. כשאיש.ה ממוצעת רוצה לדבר על הפות שלה באנגלית היא לרוב תשתמש במילה vagina שמשמעותה נרתיק. וזה במקום לומר פות או vulva. בעברית זה קצת פחות נפוץ, אבל עדיין קיים. למשל במקום לומר פות אנחנו נשמע "ואגינה" (נרתיק).
ותראו, אפילו תוצאת החיפוש הראשונה בגוגל מבלבלת בין פות לנרתיק!
הדבר נפוץ גם בקרב חוגים "היפיים" יותר, שם משתמשות בכינוי "יוני" כדי לתאר את הפות והנרתיק גם יחד. המשמעות של "יוני" בשפת הסנסקריט (שפה הודית עתיקה) היא "המערה המקודשת". ככה שקל להתבלבל ולחשוב שבעצם מדובר בנרתיק. (מה גם שהפין נקרא "לינגם" שמשמעותו "מטה האור" כלומר זה מטה שנכנס ומאיר את המערה). בקיצור, גם אם אין פה בלבול ברמת הכוונה, בפועל השימוש במילה "יוני" הוא כמילה נרדפת לנרתיק ולפות. ויש עם זה בעיתיות מסויימת שגורמת לפעמים להתעלמות מאיברים אחרים (למשל הדגדגן).
למה לקרוא לפות "ואגינה" פוגע בעונג המיני שלנו?
כשאנחנו קוראות לפות שלנו "ואגינה" אנחנו בעצם מתעלמות ומוחקות את חשיבותו של איבר שהוא קריטי להנאה המינית שלנו – הדגדגן. יותר מזה, הדבר מרמז שכל חשיבות הפות שלנו הוא בנרתיק. זה קצת כמו לקרוא לפנים שלנו "אף". לקרוא לפנים שלנו "אף" מוחק את הקיום ואת החשיבות של חלקים ואיברים אחרים בפנים (עיניים, שפתיים, ריסים, גבות).
אז זה לא שהנרתיק הוא לא חלק חשוב מהפות, אלא שהוא פשוט לא הכל. ולחשוב שהוא הכל גם מחזק את הציפייה שיש מנשים לגמור מחדירה ואת ההתמקדות בסקס שמבוסס בעיקר על חדירה (מה שבא לידי ביטוי גם בתסריט המיני).
אז מה במקום?
אנחנו רוצות ללמוד לקרוא לפות, פות. אפשר גם להציע שמות אחרים. הנקודה היא לא להתבלבל עם ביטויים שמשמעותם נרתיק.
3. דחף מיני – אין דבר כזה
בקצרה, חשק מיני הוא לא דחף. אלא מערכת המבוססת תמריץ ובאנגלית Incentive Motivation System. להסבר המלא למה אין דבר כזה דחף מיני ולמה זה אפילו מסוכן לטעון שיש כזה דבר אני ממליצה לגשת לפוסט שכתבתי בנושא. אבל בקצרה אומר שחשק מיני פשוט לא מתנהג כמו שאר הדחפים.
למה אנחנו רוצות להפסיק לומר דחף מיני, יצר, תשוקה, ליבידו וכדומה?
הסיבה העיקרית היא שזה לא מתאר במדויק את חווית החשק המיני, ובסופו של דבר זה גורם לנו להרגיש חרא עם עצמנו. כשאנחנו קוראות וחושבות על חשק כדחף, אנחנו מצפות ממנו להיות קיים בנו תמיד. בוער בנו תמיד. אנחנו חושבות שאנחנו אמורות לחוות חשק מיני "משומקום". גם אחרי כמה שנים של מערכת יחסים, גם באמצע שבוע, גם כשלא בא לנו. אבל לא ככה עובד החשק המיני. חשק צריך גירוי מקדים והקשר מתאים. ואם אין גירוי או שההקשר הוא לא מתאים, ולא נחווה חשק מיני, כשאנחנו ממשיכות להתייחס אליו כדחף – בלתי נמנע שנחשוב שיש לנו איזושהי בעיה. כשאין!
אגב, אם מעניין אתכן ללמוד לעומק על החשק המיני שלכן, מוזמנות להצטרף למחזור הבא של פמיניסטית. אנחנו צוללות לעומק המנגנון שעומד מאחורי החשק ולומדות איך בדיוק אנחנו מזמינות אותו. לא מצפות לו "משומקום" אלא מבינות בדיוק מה יגרום לו להופיע:)
לגנוב מין
סיבה נוספת שבגללה אנחנו רוצות להפסיק לקרוא לחשק דחף, יצר, ליבידו וכדומה היא שהתפיסה של חשק כדחף עלולה לגרום לנו לסלוח על פעולות לא מוסריות. למה? כי דחף. כי זה טבעי. או כי זה בלתי נשלט.
דמיינו אדם רעב ביותר שגונב פת לחם ממאפייה. רעב הוא דחף. ולמרות שאני מניחה שאנחנו לא מסכימות עם אקט הגניבה, באיזשהו מקום, יש לנו גם טיפה חמלה. כי הבן אדם גווע מרעב, ובנינו, זה יותר חשוב מנגיד כמה שקלים. המאפייה תשרוד את הגניבה.
אם מצד שני, חשק הוא דחף, האם זה נסלח שאדם שרעב מאד למין יקח אותו ללא רשות? ממש לא. אז גם בקטע חברתי, אנחנו מבינות שמין זה לא משהו שחייב להשיג בכל מחיר. ושוב, ממליצה לקרוא את הפוסט שמרחיב יותר על למה חשק הוא לא סוג של דחף.
4. בתולים וקרום הבתולים
קודם כל מה זה בתולים?
בעצם מי נחשבת בתולה? בתולה על פי התרבות שלנו, במילים הכי ישירות, היא מישהי שפין עדיין לא נכנס לנרתיק שלה. זאת בעצם ה-פעולה שמבדילה בין לא-בתולה לבתולה. תחשבו רגע עד כמה זה מוזר שיש פעולה מינית אחת מאד מסוימת שמגדירה את זהות האישה כולה. תחשבו עד כמה זה מוזר שאנחנו יכולות לעשות אלף ואחד אקטים מיניים אחרים, או סתם בכללי להיות באינטימיות עם א.נשים, אבל אם פין לא נכנס לנרתיק, אנחנו בתולות. מנגד, פין יכול להיכנס לנרתיק שלנו, ללא שום אינטימיות, ללא שום דבר אחר, והאקט הזה משנה את זהותנו כליל. וגם, מגדיר את הסטטוס החברתי שלנו.
מה הבעיה עם מונח הבתולים?
דבר ראשון, זה שוב מנכיח את נקודת המבט שיחסי מין = חדירה. ושוב, אין בעיה עם אקט החדירה לכשעצמו. אלא שזה פשוט רק דבר אחד שאפשר לעשות בסקס. וההתמקדות בחדירה בלבד מקושרת לפחות עונג ואורגזמות עבור נשים.
דבר שני, יש כאן משמעות שמתווספת לפעולה הפשוטה של כניסה של פין לנרתיק. והמשמעות המתווספת בתרבות שלנו היא "מופקרת" (אם זה קרה מוקדם מידי או יותר מידי), "שומרת על עצמה" (אם זה לא קרה מוקדם מידי) או "מתוסבכת" (אם זה קורה מאוחר מידי). במילים אחרות, מצב קרום הבתולים שלנו מעיד על ערכנו כבנות אנוש. אם הוא נקרע – ערכנו כמו קופסת טונה פתוחה.
השנקל שלי על חינוך מיני
אגב הנושא הזה של בתולים זה אחת הסיבות למה אני חושבת שחינוך מיני ללא ראיית עולם פמיניסטית זה חינוך מיני באיכות נמוכה. יוצא לי לא מעט פעמים להיתקל בסטוריז/פוסטים שבו מישהי מעלה שאלה לגיטימית לגבי מצב הקרום שלה (למשל, האם הקרום תקין אם השתמשתי בטמפון) ומנחת המיניות התורנית עונה לשאלתה (עד כאן בסדר) אבל עוצרת שם. כלומר, לא מוסיפה ומסבירה את המשמעות התרבותית/היסטורית שיש למונח. ולא מסבירה שזה דפוק שאקט מיני מסויים או בכללי מצבה של רקמה דקיקה קובעת את ערך האישה. בעיני, חינוך מיני טוב הוא חינוך שעונה לשאלה ("לא, הקרום מחורר וטמפון לא קורע אותו") ויחד עם זאת גם ער ומחנך ברמת התרבות ("בתולים זה מונח מופרך ואין חשיבות לקרום במצב כזה או אחר אלא אם כן הוא גורם לכאב").
אז מה במקום?
כאן אני שמחה לבשר שהאקדמיה ללשון עברית אישרה את המונח "שער הנרתיק". למרות שאני אישית יותר מתחברת למונח "קרום הנרתיק". בכל אופן, כל אפשרות שלא כוללת את השורש ב.ת.ל מעולה בעיניי.
לפוסט שכתבתי על שימוש בצעצוע מין פנימי אם מישהי "בתולה" לחצי כאן
5: והמונח האחרון להפעם: מיניות נשית, גברית, נקבית וזכרית.
האמת היא שהמונח הזה (מיניות נשית) הוא קצת טריקי "לצאת נגדו". כי לא יודעת אם שמת לב אבל גם אני משתמשת בו ועל בסיס יומיומי! אז למה הוא עדיין מפריע לי? הסיבה היא שאני תוהה האם באמת יש דבר כזה מיניות נשית. והתשובה היא שכן. החוויה של נשים בעולם שונה מהחוויה של גברים בעולם ולכן יש דבר כזה מיניות תחת אותה החוויה. העניין הוא שא.נשים נוטים להשתמש בביטוי מיניות נשית כדי לתאר מיניות נקבית. עכשיו, מעבר לזה שלא כל אישה היא נקבה ולהפך, נשאלת השאלה האם יש בכלל דבר כזה מיניות נקבית? האם יש דבר כזה מיניות זכרית? האם אלו באמת שתי מינויות שונות?
עד היום, ממה שאני רואה וקוראת, אני מגיעה למסקנה שיש הרבה יותר דומה מאשר שונה. שכולנו מורכבים ומורכבות, בסופו של דבר, מאותם החלקים מסודרים בצורות קצת שונות. כלומר, אם אני שמה בצד את הסוציולוגיה ואת הפן החברתי שבמיניות, ומסתכלת נטו על הביולוגיה, מיניות הזכר ומיניות הנקבה לא כאלה שונות.
וזה למרות שפופולרי היום לדבר על אורגזמה נקבית וזכרית, חשק נקבי וזכרי, עוררות נקבית וזכרית. כאילו אלו דברים שונים לחלוטין, שמתפקדים בצורה שונה לגמרי ברמת המין (שוב, לא ברמת המגדר). כשבפועל, כשמבינות את העקרונות (עוד משהו שלומדות בקורס פמיניסטית), רואות כמה שהכל דווקא די דומה (או עדיין לא מספיק נחקר). ושדווקא לקטלג דברים בתור זכרי ונקבי – זה יותר סטראוטיפי מאשר מדויק.
מה במקום?
האמת שלא בטוח שיהיה משהו במקום. במונח "מיניות נשית" אני כנראה עדיין אשתמש. אבל שתדעו שאם עד היום זה הפריע לכן, או שתהיתן כמה זה נכון לדבר במונחים כאלו, או שאולי זה הקפיץ אתכן כששמעתן אחרים.ות מדבריםות במונחים של "חשק נקבי" ו"אורגזמה זכרית" – שתדעו שגם לי זה "לא מתיישב בול" ויש סיבה טובה לחשוב כך.
זהו להפעם, מקווה שהייתה קריאה מעניינת.
אם בא לך פוסט המשך עם ניתוח ביטויים נוספים – כתבי לי! בתגובה או באופן פרטי.
אם יש לך חלופות לביטויים שציינתי – גם כתבי לי!
ואם יש לך ביטויים אחרים שמרגיזים אותך – גם כתבי לי 🙂 אני אשמח לדעת!
